המילה "לפרגן", באה מאידיש, "פארגינן". אין לזה תרגום לעברית, כי בעברית לא מפרגנים.
לגבי מה הדברים אמורים?
עברנו לפני כשנה מערכת בחירות יצרית מאד ומאבק על ראשות העיר ירושלים, בסיומה נבחר משה ליאון. עברה שנה, ואף אחד מהתקשורת והעיתונות החרדית, לא מסכם את השנה המיוחדת הזאת.
זכיתי בימי חיי לחיות תחת כהונתם של 5 ראשי עיר בירושלים, כל אחד וסגנונו. כל אחד ראה את ירושלים במבט אחר, היו גם כאלו שנכנסו בסערה ויצאו בזחילה מלשכת ראש העיר.
משה ליאון הגיע לירושלים עם תוכנית מסודרת למען איכות החיים - עיר נקיה עם תשומת לב לחינוך, לתרבות, לפתח תשתיות ותחבורה מתקדמת. בואו נראה את ההבטחות אחרי שנה.
אף ראש עיר לא חשב שאפשר לנקות את העיר במוצאי שבת, ובזה יש רווח כפול - התושבים קמים בבוקר לעיר נקיה, וברגע ש-100 משאיות אשפה לא מסתובבות בשעות הבוקר בעיר, העיר משוחררת מפקקים.
כשעוסקים בהיסטוריה של נקיון העיר ירושלים, לפני 100 שנה היו חמישה עובדי ניקיון שעסקו בטאטוא של העיר, היום מאות עובדים חדשים נכנסו לעבוד בטאטוא העיר.
לכאורה זה נראה משונה שזה השיפורים שחולל ראש העיר בירושלים, אבל עיר נקיה משרה אווירה של חיים באיכות, וכל המצב רוח שונה, כשהאזרח מרגיש שיש תמורה לאגרה.
את פרויקט "פחים מוטמנים" יזם ראש העיר הקודם ניר ברקת, עד היום, ביוזמת ראש העיר, יש בירושלים 2700 פחים מוטמנים - כולל בשכונות החרדיות.
יש לציין את מחזיקי התיקים האחראים על אגפי שפ"ע ועוד, שעובדים בצמוד עם ראש העיר ובהצלחה.
ירושלים בקרוב גם תתחיל להריח טוב, כאשר אלפי שתילים יינטעו ברחבי העיר.
יש גם שבתות רגועות בירושלים, וזה תודות לתוכנית שיזם ראש העיר, 'תוכניות שבת' בשכונות שמוגדרות כ"שומרות שבת" שמשכו אליהן מאות משפחות בקיץ, היו במקומות פתוחים ולקראת החורף הם יתקיימו במנהלים קהילתיים.
מסקנת הדברים: ראש העיר יורד לשטח, לאזרח, שמשלם ארנונה ומגיע לו השירותים העירוניים.
בנוסף לכך, החיים של חברי המועצה רגועים, העשיה פורחת, וכל אחד יודע שלנהל מועצת עיר בירושלים זו משימה גדולה, קשה וחשובה ומשה ליאון הוכיח בשנה הזאת שהוא מכלכל את ירושלים בצורה חכמה.
נשאר רק לאחל לו המשך הצלחה עוד שנים רבות וטובות, וגם לפרגן לו.