כמיליון איש השתתפו בהלוויתו של מרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, הלוויה שלא נראתה מאז קום המדינה, וכנראה לא תיראה בעתיד. ההמונים הגיעו אז לחלוק כבוד אחרון למנהיג הדור, וגם מדי שנה, בג' במר חשוון, מציינים מאות אלפים ברחבי הארץ והעולם את יום הסתלקותו, באירועים מרכזיים ופרטיים.
נראה שבשנים האחרונות לא היה מנהיג רוחני שזכה לכבוד כה גדול בהסתלקותו, כאשר מדי יום פוקדים רבים את ציונו הקדוש בבית העלמין סנהדריה בירושלים, וביום ההילולא - אלפים עולים להתפלל בו.
כך גם במשכן הכנסת: דמותו של מרן זצ"ל הצליחה לאחד קצוות שונים בפוליטיקה הישראלית, כשאל הטקס לזכרו הגיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר 'כחול לבן' בני גנץ, ואף יו"ר 'ישראל ביתנו' אביגדור ליברמן שיגר את מקורבו, ח"כ עודד פורר, להשתתף בכינוס.
אלא שברשתות החברתיות עסקו היום לא מעט בשאילה ה"קריטית": מדוע חברי הכנסת של 'דגל התורה' לא הגיעו תחילה למעמד. נדגיש, כי כלל חברי הכנסת של 'דגל' כן נכחו שם בסופו של דבר, והדליקו נר לזכרו של מרן זצ"ל.
תהיה זו, שעלתה כאמור ברחבי הרשת, הזכירה לי את המסקנה אליה הגעתי זה מכבר: הגיע הזמן שאנחנו, הספרדים, נפסיק להתנהג כנחותים. אנחנו לא זקוקים לחברי הכנסת הליטאים כדי להכיר בגדלותו של מרן זצ"ל.
כבודו של מרן לא גדל בשל השתתפותם כן-או-לא. הוא נמדד באלפי העצרות ברחבי הארץ, ברבבות שעולים מדי יום להתפלל על ציונו ובהמוני בית ישראל ההולכים לאור פסיקותיו והנהגתו בכל צעד ושעל.
אגב, אם כבר מזכירים את הציבור הליטאי, לא סוד שחלק מהם רדפו את מרן בחייו וגרמו לו לצער, צער אמיתי. היום, כולם כולל כולם, נאלצים 'להודות' בגדלותו של מנהיג הדור, כמותו לא קם בדורות האחרונים.
או במשפט קצר: תהיו ספרדים גאים! אנחנו לא זקוקים ל'חותמת כשרות' של חבר כנסת ליטאי זה או אחר, כדי להכיר בגדלותו של רבינו הגדול.
אולי כדאי לסיים עם ציטוט של אחד, ח"כ בני גנץ - וכדאי שכולנו נשנן זאת: "יהיה מאוד יהיר מצדי לומר דברים על הרב עובדיה יוסף"...