מעמד ה'הקפות' שערכו בשמחת תורה חסידיו של הגאון רבי שאול אלתר, הרעיש את הציבור החרדי כי (אם הבנתי נכון) היה זה אות לפילוג פנימי דרמטי בתוך חסידות גור.
אבל את עיני צד רגע אחד, שונה ויפה, בתוך כל הסאגה המרעישה הזו: אחד ממקורבי הרב כובד בהחזקת ספר התורה, באחת מתוך שבע ההקפות, ומכאן והלאה נראה היה כי הוא מתנתק מהמתחולל סביבו.
בעוד מבטם של רוב הנוכחים, מאות במספר, ממשיך להתמקד בנשוא האירוע - הלא הוא הגר"ש אלתר כמובן - שקע הצעיר הגוראי בריקודו הלוהט, כשזרועותיו חובקות בעוצמה את ספר התורה הקטן שניתן לו.
אולי ברגעים אלו דמיין האברך את העתיד המאתגר שלפניו, בעקבות הרחקתו הצפויה ממוסדותיה של גור, יתכן כי חלפו בראשו חוויות קשות שכבר עברו עליו מכיוון חסידות זו - ואפשר כי שכח כליל מהסיטואציות הטעונות ושמח שמחה פשוטה וטהורה ביום חגה של תורת משה.
אני מעדיף את האפשרות האחרונה.