אחרי פטירת הגר"ש: 'מעלות' בסכנת סגירה

איום ממשי על המשך קיומה של ישיבת 'מעלות התורה', בראשה עמד ראש הישיבה הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל במשך כ-40 שנה, בעקבות תביעה משפטית מצד בעלי הבניינים בהם היא שוכנת, כשברקע - סכסוך בהנהלת העמותה שהביא לניסיון הדחתו של מייסד הישיבה.

במשך 35 שנים היו מבני הישיבה מבוטחים לטובת הנגיד אליהו רייכמן (שנפטר לפני שבע שנים), אחיו ויורשיהם, כחלק מהסכם הלוואה עליו הם החתימו את עמותת 'מעלות התורה' ואת הגר"ש אוירבך.

מדובר בהסכם הלוואה עם תנאים מיוחדים לשטר משכנתא, שנערך ונחתם בשנת 1984, ובו סוכם כי הרייכמנים נותנים את פיסות הנדל"ן הללו כהלוואה, "הואיל ובשעתו רכישת המגרשים ובניית הבנין מומנו בלעדית על ידי הלוואה, שניתנה לעמותה לצרכים אלה על ידי רייכמן, בהתאם ובכפוף לתנאים ובטחונות", לשון ההסכם.

באשר למועד פירעון ההלוואה, מפורט בהסכם כדלהלן: "כל עוד הגאון ר' שמואל אויערבאך שליט"א מכהן כיו"ר העמותה וכראש הישיבה גם יחד, לא חלה חובת פירעון ההלוואה על העמותה. היה והגאון ר' שמואל אויערבאך שליט"א פסק מסיבה כלשהי לכהן באחת משתי המשרות הנ"ל או בשתיהן גם יחד, כי אז - 90 יום לאחר הפסקת הכהונה כאמור, יחול מועד חובת הפירעון של כל סכום ההלוואה, כמפורט וכנקוב לעיל".

הגר"ש אוירבך המשיך והתחייב בהסכם (סעיף 11): "העמותה, על הישיבה וכל הבא במקומה או מכוחה, יהיו חייבים לפנות את הנכס הממושכן, לסלק את ידם ממנו ולמסור אותו לרייכמן, מיד עם דרישה ראשונה, בהתאם לאמור בהסכם זה, כשהנכס הממושכן פנוי וריק לחלוטין מכל אדם וחפץ, מבלי שתהיה מוטלת חובה כלשהי על רייכמן למתן סידור חלוף כלשהו לעמותה".

לפי הסכם זה, הנחשף כעת ב'כיכר השבת', הרי שעמותת 'מעלות התורה' המנהלת את הישיבה חייבת לכאורה לפרוע את ההלוואה האמורה למשפחת רייכמן או לפנות את הנכס, בעקבות פטירת הרב.

אלא שהתשלום המדובר לא הועבר, ובגין כך תובעת כעת משפחת רייכמן את הנכס. תביעה זו תתייתר כמובן, אם ההלוואה תיפרע - בתשלומים של 200 אלף דולר בחודש.

עוד נודע ל'כיכר השבת', כי כבר בימים שלאחר הסתלקות ראש הישיבה הגר"ש אוירבך תבע הנגיד הרב יוסף רייכמן (בנו של אליהו המנוח) לממש את ההסכם שנחתם בזמנו, ולקבל את המבנה השייך לו בחזרה, אלא שלבקשת מנהלי הישיבה הוא נאות לאפשר לה להמשיך במקום, תמורת הבטחה שידאגו למצוא מקום חילופי בהקדם האפשרי.

אך לאחרונה התברר לרייכמן, כך לטענתו, כי גורמים בכירים בישיבה החליטו להתנער מההסכם עליו חתום הגר"ש, ואף החלו בניסיונות שונים על מנת להשתלט על העמותה, תוך הדחתו של מנהל הישיבה הרב משה ויסלובסקי, משום שהעז להתייצב לטובת רייכמן והודיע כי בכוונתו להעתיק את מיקום הישיבה משכונת שערי חסד.

אברכים בישיבה, המזוהים עם הרב רייכמן, טוענים בשיחה עם 'כיכר השבת': "היחידי מבין אלו הנמצאים בענין שהיה קשור עם ראש הישיבה ובקי בפרטי ההסכם - הוא המנהל ויסלובסקי; הוא זה שיודע מה היה שם. אז איך יתכן שאלו שהגיעו למקום שנים אחריו, יביעו עמדה שונה על הסכם זה?".

במקביל, כמה מאחיו של הגר"ש אוירבך זצ"ל החליטו להתערב, ולהביע את דעתם הנחרצת. במכתב, שהופקד בידי הרב רייכמן, הם קוראים: "אנו מורים ומבקשים בזאת, מכל מי שהדבר בידו, לקיים את ביצוע ההתחייבות שנתן מיידית בדיוק כפי שהתחייב ככתבו וכלשונו, ואין שום היתר להמשיך ולהחזיק במקום, וחס ושלום למנוע את קיום ההתחייבות הנ"ל בכל דרך ואופן שהוא".

על מכתב זה חתמו האחים לבית אוירבך, בראשות הגאון רבי עזריאל, מבכירי רבני 'הפלג', בעוד אחיו רבי אברהם דב, מטבריה, לא חתם - ככל הנראה מחמת סירובו להצטרף לדעתם במחלוקת זו.

תלמיד בישיבה, המקורב לר' יוסף פטרוב - מבכירי עסקני 'הפלג' והדמות הדומיננטית כיום בישיבה - טוען ל'כיכר השבת' מנגד: "כל בר דעת מבין, שאם ראש הישיבה זצ"ל היה יודע שהישיבה תמשיך אחרי פטירתו תחת הנהגת תלמידו הקרוב, בוודאי שלא היה מסכים לחתום על הסכם הזוי שכזה. וכי יעלה על הדעת שלא היה אכפת לו לסגור את הישיבה?".

יצוין, כי כי החזקת והנהלת הבניינים המדוברים נמצאות בידי נאמנו זה של הגר"ש אוירבך, הנהלת הישיבה שפעלה תחת הרב משה ויסלובסקי כבר הודחה, ומי ששולט כיום בעמותה הוא פטרוב בלבד. כמו כן, חפציו האישיים של הגר"ש זצ"ל נמצאים אף הם בחזקתו של הרב פטרוב וטרם חולקו ליורשי הגר"ש: אחיו הגאונים רבי עזריאל, רבי אברהם דוב, רבי מרדכי, רבי יעקב ורבי מאיר שמחה.

בשלב זה, בעקבות הסאגה המשפטית והניסיון לפיטורי הרב משה ויסלובסקי מהנהלת הישיבה, טרם ברור האם 'זמן חורף' יפתח כסדרו בישיבת מעלות התורה, בה רשומים כיום 45 בחורים בלבד.

'כיכר השבת' פנה ליוסף פטרוב ולהרב משה ויסלובסקי, בבקשה לתגובה אך זו טרם הגיעה.