"עוינות בין חרדים לחילונים היא דבר עצוב; היא מגיעה משני הצדדים, אבל לא תמיד יוצא לי - כחילונית - לראות את הצד השני. היום יצא לי" - כך פותחת העיתונאית שרון שפורר את הפוסט שפרסמה בדף הפייסבוק שלה.
שְפּוּרֶר, היא עיתונאית-חוקרת ישראלית, הכותבת באתר 'המקום הכי חם בגיהנום', ובעבר פרסמה תחקירים שעשו כותרות רבות, בכלי התקשורת בהם עבדה, בעיקר על פרשיות שחיתות כלכליות ואחרות.
בפוסט המדובר, מפרטת שפורר מה עורר אותה לתובנות על שנאת החרדים, שקיימת ומבעבעת: "בטיסה חזרה מאיסטנבול - לא אלעל, טורקיש איירליינס - שני גברים חרדים עמדו בקצה המטוס ויצרו קצת פקק. מלפני ומאחורי עמדה קבוצה של חילונים".
"מהרגע שעלינו למטוס, הקבוצה הזו דיברה עליהם בטון די מגעיל: 'מה הם רוצים, למה הם עומדים שם, הנה כרגיל הם עושים בלאגן'. ואני, עייפה מ'קונקשנים', כמעט וששתי אלי קרב. חשבתי שאם רק ינסו להזיז אותי ממקומי 'אראה להם מה זה'".
"אבל אז הגעתי למקום, וגיליתי שהם בסך הכל חיכו שהמטוס יתמלא, כדי לראות אם יוכלו אולי לשבת במקום שהם רוצים. הם לא הזיזו אף אחד, ולא הקימו אף אחד. אז כן. הרתיעה שלהם ממני כאישה - מכעיסה, קשה לי לקבל אותה".
"אבל קשה להתווכח עם אמונה של אנשים, כל עוד היא לא בכפיה. העוינות כלפיהם מסביב וזה שהיא השפיעה עלי - גרמה לי קצת להתבייש", מסיימת העיתונאית המוערכת בגילוי לב.
יצוין, כי תיאור זה בא על רקע 'סיפורי האימים' שמתפרסמים על התנהגות חרדית בטיסות, רבים מהם בתקופה זו בה מתקיימות טיסות שכאלו באורח תדיר.
מעניין להיווכח, כיצד התבוננות מעמיקה מעט של 'עדת ראיה', מספקת תובנות אחרות - מאוזנות ומחכימות מהרגיל.
בשיחה ל'כיכר השבת' מוסיפה שפורר: "כשחרדים מגיעים לכותרות בהקשרים של טיסות, הרקע הוא בדרך כלל שלילי ונוגע לעיכובי טיסות בגלל חוסר רצון לשבת ליד נשים. הסיטואציה שאני נכחתי בה היתה שונה, והעוינות שהרגשתי כלפיהם, מהדיבור מסביב, היתה גדולה - כשקולם בכלל עדיין לא נשמע".