מהם המחפשים מעט יותר חיזוק בעבודת ה', יחס אישי ותחושה שהם נמצאים על הדרך המובילה אותם בית א-ל, אחרים רוצים מעט יותר רגש בעבודת התפילה וזקוקים למישהו שיחיה את נשמתם במעשייה חסידית עם מוסר השכל שיורה להם את הדרך בה יילכו. אלו הם החסידים החדשים.
בבואנו לסקר את התופעה, חובה עלינו להדגיש תחילה: בניגוד לאחרים שניסו להדביק תוויות של "חדשים" כדי להשפיל ולבדל, אין לנו במערכת "כיכר השבת" שום רצון או ניסיון להכפיש את שמו של מאן דהו או להצמיד לו כינויי גנאי. ברובם המוחלט, לא מדובר באנשים שחלילה פרקו עול או סרו מן הדרך, אלא מדובר בהגדרה נטו לתופעה החדשה.
התופעה, אומנם התחילה לפני כמה שנים, אך לסיכומן של שנות הע' ובפתחה של שנת תש"פ, ובדגש על השנה החולפת - שנת השיא בתופעה, הגיע הזמן לבחון את הדברים ולהבין: מה גורם לאדם שגדל במשך שנים במסגרת חסידית, לעזוב הכל ולחפש לו בית רוחני חדש?
אם בשנים הראשונות לייסוד תנועת החסידות, אנשים היו יכולים לעבור מאדמו"ר אחד לאחר עד שמצאו את הדרך הנכונה עבורם בעבודת ה', בדורות האחרונים, תמונת המצב השתנתה משמעותית.
החסיד הממוצע נולד למשפחה חסידית, למד במוסדות החינוך של החסידות - ובשנים האחרונות גם התחתן, בדרך כלל, עם בת שנולדה למשפחה מאותה חצר חסידית, כך שהוא נשאר בתוך אותה תבנית מיום היוולדו עד ליום מותו.
כפועל יוצא, נוצר מצב שרוב החסידים בקהילות השונות אינם מתעניינים בקהילות אחרות מבחינה רוחנית, והולכים בדרכה של הקהילה אליה הם משתייכים, מה שגורם לכך שהכול נעשה צפוי ודי ידוע מראש. כך גדלו וצמחו עשרות אלפי חסידים במסגרת החסידית הרגילה והממוסדת, וכך הם מעבירים את השרביט לבניהם ולנכדיהם.
אך לא עוד. בשנים האחרונות אנו עדים לצמיחת תופעת ה'משפיעים' החסידיים, שאינם מקימים חצר חסידית אלא מקבצים סביבם קהל אוהדים, אנשים המבקשים להתחזק בעבודת השם, ובמקביל ישנה צמיחה של קבוצות צעירים חרדים, המקימים להם קהילות עם ניחוח חב"די או ברסלבי, ולעיתים בסגנונו הייחודי של ר' שלמה קרליבך.
במסגרת התופעה, אנו עדים למאות ולאלפי בחורים ואברכים צעירים, הנמשכים אחר חצרות ומשפיעים חסידיים חדשים, על מנת לצרוך ולקבל הסתכלות שונה ורחבה על שלל העניינים הרוחניים, בהם תפילה או ענייני חסידות והשקפה, הסתכלות שפעמים רבות מנוגדת לחלוטין לדרך ולסגנון אותם ינקו במשך השנים בחסידות אליה הם שייכים.
התופעה יצרה מצב שבו חסידים רבים משלבים בין השניים, מצד אחד הם מקפידים להישאר שייכים למסגרת החסידית הקיימת, ומן הצד השני הם נמשכים לשמוע, ולפעמים אף להתייעץ, עם דמות רוחנית נוספת שאינה דווקא הרבי המקורי שלהם.
בנוסף, ניתן להבחין בתופעה מדהימה שבה בזמן הגעתם של משפיעים מסוימים לביקורים בערים השונות במהלך השנה, רבים מן המשתתפים ב'באטע' בליל שבת הם אנשים המשויכים לקהילה חסידית מובהקת שוויתרו על ה'טיש' שעורך רבם האדמו"ר, לטובת השתתפות ב'באטע' של המשפיע, דבר שבעבר היה נחשב לחריג מאד בכל קנה מידה חסידי.
מהצד השני, ניתן, כאמור, לראות גם קהילות שונות שהקימו לעצמם בית כנסת, חלקם אף הקימו רשת של בתי כנסת בערים שונות ברחבי הארץ, שעשויות מחסידים שפרשו מהמסגרת החסידית אליה הם השתייכו במשך שנים רבות, ועברו להיות חלק מקהילה כלל חסידית שמנהגיה גם כן כלל חסידיים, מכל הגוונים ובכל הנוסחאות.
- במסגרת סדרת הכתבות, שיתפרסמו כאן באתר במהלך ימי חול המועד הבעל"ט, ננסה להבין מה גורם לאברך חסידי מהשורה לנקוט בצעדים אלו, נשוחח עם כמה מהם, נסקור את החצרות החדשות המובילות, וננתח את התופעה - המאיימת על הסדר החסידי המוכר לנו בשנים האחרונות.