לציבור החרדי והדתי יש צרכים ייחודיים הדורשים התאמה מיוחדת בעת המעבר מהבית לבית אבות או דיור מוגן בגיל הזהב. הערכים הדתיים והקהילתיים, הצרכים הרוחניים והשמירה על אורח חיים תורני הם מרכיבים מרכזיים בהחלטה זו. במדריך זה, נסקור את ההיבטים השונים של המעבר, תוך דגש על ההתאמה לצרכים הדתיים והקהילתיים של הציבור החרדי, ונעזור בקבלת ההחלטות הנכונות והמתאימות ביותר.
ברוך ה', אנשים מאריכים היום ימים: מה צריך לעשות כדי להיערך מבחינה רפואית, רוחנית וחברתית?
בשנים האחרונות, תוחלת החיים עולה ואנשים חיים יותר שנים. זה מציב אתגר בפני רבים, במיוחד בקהילה החרדית, הדורשת התייחסות מיוחדת לצרכים רפואיים, רוחניים וחברתיים. כדי להיערך נכון, חשוב לדאוג למעקב רפואי צמוד, לפעילויות חברתיות וקהילתיות שמעניקות תמיכה, ולשמירה על חיי תורה ומצוות בסביבה המתאימה לכך.
דוגמה מהחיים: ר' יעקב, בן 85, מתגורר בשכונת גאולה בירושלים. למרות גילו המתקדם, הוא פעיל בקהילה ומקפיד על תפילות במניין ושיעורי תורה. בעקבות קשיים בניהול משק הבית והצורך במעקב רפואי צמוד, בנו המליץ לו לשקול מעבר לבית אבות המותאם לציבור החרדי (מצ"ב רשימה מלאה). לאחר בדיקה מקיפה והתייעצות עם יועץ מקצועי, ר' יעקב בחר בבית אבות המספק את כל צרכיו הרוחניים והבריאותיים, והמעבר הפך לחוויה חיובית ומשמעותית עבורו.
רגע, מה הבדל בין בית אבות לדיור מוגן?
בית אבות: בית אבות מתאים בעיקר לקשישים הזקוקים לסיוע צמוד או לטיפולים רפואיים מתמשכים. יתרונות: מעקב רפואי צמוד, צוות סיעודי מיומן, וטיפולים רפואיים זמינים. החסרונות הן שיש פחות פרטיות ופחות עצמאות.
דיור מוגן: דיור מוגן מתאים לקשישים עצמאיים יותר המעוניינים בחיים חברתיים פעילים אך עדיין עם תמיכה רפואית במידת הצורך. יתרונות: יותר פרטיות ועצמאות, פעילויות חברתיות מגוונות. החסרונות הן שזה פחות מתאים למי שזקוק לטיפול רפואי אינטנסיבי.
למה בכלל לעבור לבית אבות? ומתי זה הזמן?
ההחלטה לעבור לבית אבות או לדיור מוגן היא אישית ותלויה במספר גורמים שנפרט אותם במאמר הזה באופן מלא. באופן כללי, אם אתם חשים קושי בניהול משק הבית, בעיות בריאותיות שמצריכות מעקב קבוע, או תחושת בדידות, ייתכן וזה הזמן לשקול מעבר. חשוב לשתף את המשפחה בהחלטה ולבחון את האפשרויות העומדות בפניכם, לפעמים כשנשארים בבית מקצרים את חיי הקשיש במקום להאריך אותם, אחרי הכל, להיות בבית עם עובד זר, כל היום מול ארבע קירות וללא מעקב רפואי צמוד יכול להוביל לבדידות עמוקה, עצבות, ופספוס של כל מיני מצבים שאם היו מאותרים מראש היו מונעים סבל רב ופטירה בטרם עת. אפילו בדיקה בסיסית שיגרתית של דם בצואה יכולה להציל חיים דבר שבבית בלתי אפשרי לעשות אבל בבית אבות זה דבר שבשיגרה.
איך מוצאים בית אבות או דיור מוגן שמתאים לצרכים שלכם?
בחירת המקום הנכון היא תהליך חשוב שמצריך בדיקה מעמיקה. יש לבקר במספר מקומות, לשוחח עם הדיירים והצוות, ולוודא שהמקום מתאים לצרכים האישיים שלכם מבחינה רפואית, חברתית ורוחנית. חשוב גם לוודא שיש במקום פעילויות תורניות ושירותים מתאימים לקהילה החרדית.
דוגמה מהחיים: משפחת כהן מבני ברק חיפשה בית אבות לאם המשפחה, הגב' כהן, לאחר שנזקקה למעקב רפואי צמוד בעקבות ניתוח מורכב. המשפחה בדקה מספר בתי אבות, ובסופו של דבר בחרה בבית אבות שמציע שיעורי תורה יומיים, פעילויות חברתיות והקפדה על כשרות. הבחירה התבררה כמוצלחת, והגב' כהן מצאה מקום שבו היא מרגישה בית ומשפחתיות.
כיצד להתכונן ולהתאים מבחינה רפואית?
לוודא שבית האבות מתאים רפואית. במעבר לבית אבות, חשוב לוודא שהמקום מספק את כל השירותים הרפואיים הדרושים. יש לבדוק אם ישנם רופאים ואחים זמינים 24/7, ואם המקום מתאים למצב הבריאותי שלכם. אדם מן השורה מתקשה להבחין בין ההגדרות השונות שנותנים לקשיש בבית החולים ובקופות החולים וצריך לשים לב טוב טוב לפני שנכנסים למקום שאולי לא יהיה מתאים.
בנוסף, כדאי לוודא שהמקום מספק שירותים נוספים כמו טיפולי פיזיותרפיה, דיאטנית ופעילויות לשמירה על הבריאות.
איזה שירותים רפואיים יש שם? בבחירת בית אבות, חשוב לבדוק אילו שירותים רפואיים ניתנים במקום. האם ישנם רופאים מומחים שמגיעים לביקורים קבועים? האם יש גישה לשירותי חירום? האם יש אפשרות לקבל טיפולים רפואיים מיוחדים? כל אלו הם פרטים חשובים שיכולים להשפיע על איכות החיים שלכם במקום החדש.
איך זה עוזר לבריאות שלנו? מעבר לבית אבות יכול לשפר את הבריאות הכללית שלכם. במקום כזה יש מעקב רפואי צמוד, גישה לטיפולים רפואיים ושירותי חירום זמינים. בנוסף, הפעילויות הגופניות, התזונה המאוזנת והחברה התומכת תורמים לבריאות הנפשית והפיזית שלכם.
דוגמה מהחיים: מרים, בת 78 מבני ברק, עברה לבית אבות בעקבות ירידה במצב הבריאותי שלה. בבית האבות, היא מקבלת טיפול רפואי צמוד, משתתפת בפעילויות פיזיותרפיה ותזונה מותאמת. לאחר מספר חודשים, מצבה הבריאותי השתפר והיא מרגישה הרבה יותר חזקה ופעילה.
אוקי, אבל בטח זה עולה המון כסף ?
כמה זה עולה? למה לשים לב? עלויות המעבר לבית אבות יכולות להשתנות בהתאם למיקום ולשירותים הניתנים. חשוב לבדוק את העלויות השונות, כולל דמי כניסה, הוצאות חודשיות ועלויות נוספות עבור שירותים מיוחדים. יש לוודא שאתם מודעים לכל ההוצאות כדי להימנע מהפתעות בלתי נעימות.
אילו זכויות ומענקים יש לנו? ישנם זכויות ומענקים שונים שיכולים לסייע בהפחתת עלויות המעבר לבית אבות. כדאי לבדוק את הזכויות המגיעות לכם, כמו קצבאות מהביטוח הלאומי, סיוע ממשרדי הממשלה וקרנות צדקה המיועדות לציבור החרדי. פנייה ליועץ גרונטולוגי המומחה לגיל הזהב יכולה לעזור לכם להבין ולנצל את כל האפשרויות הקיימות ואף לחסוך כסף רב.
איך לתכנן כלכלית את המעבר? תכנון כלכלי נכון הוא חיוני להבטחת מעבר חלק לבית אבות. כדאי להיוועץ במומחים פיננסיים ולבנות תקציב שכולל את כל ההוצאות הצפויות. תכנון מקדים יכול לעזור לכם להתמודד עם עלויות המעבר ולהבטיח שהמעבר יהיה חלק ונוח מבחינה כלכלית. לא תמיד זה עולה הרבה כסף ואם מתכננים את הדברים נכון זה גם יכול להיות ללא עלות כלל או בעלות ממש מופחתת.
דוגמה מהחיים: אברהם ושרה, זוג בני 80, החליטו לעבור לבית אבות לאחר שלא יכלו להמשיך לטפל בביתם באופן עצמאי. הם פנו ליועץ פיננסי שקישר אותם לקרנות צדקה וסייע להם לקבל מענקים מהביטוח הלאומי, מה שהפחית משמעותית את העלויות והפך את המעבר לאפשרי מבחינה כלכלית.
ומה עושים מבחינה רגשית וחברתית זה בטח לא קל?
איך זה משפיע על המשפחה והחברים? המעבר לבית אבות משפיע לא רק עליכם, אלא גם על המשפחה והחברים. חשוב לשתף את הקרובים בהחלטה ולוודא שהם מבינים את הסיבות למעבר. המשפחה יכולה להוות תמיכה חשובה בתהליך ההתאקלמות ולשמור על קשר קרוב גם לאחר המעבר.
אילו פעילויות חברתיות יש בבית האבות? בתי אבות מציעים מגוון פעילויות חברתיות שמטרתן לשמור על חיי חברה פעילים ותוססים. פעילויות אלו כוללות שיעורי תורה, תפילות במניין, הרצאות, סדנאות וטיולים. פעילויות אלו מספקות הזדמנויות להכיר אנשים חדשים ולשמור על קשרים חברתיים חשובים.
איך מתמודדים עם בדידות? המעבר לבית אבות יכול להיות מלווה בתחושת בדידות, במיוחד בהתחלה. כדי להתמודד עם זה, חשוב להשתתף בפעילויות החברתיות ולהיות פתוחים להכיר אנשים חדשים. בנוסף, כדאי לשמור על קשרים קרובים עם המשפחה והחברים ולבקש תמיכה רגשית במידת הצורך.
דוגמה מהחיים: חנה, בת 82, עברה לבית אבות לאחר שבעלה נפטר והיא חשה בדידות רבה. בבית האבות, היא הצטרפה לקבוצת תפילה יומית ושיעורי תורה שבועיים. במהרה, היא התחברה עם דיירים אחרים ומצאה לעצמה מעגל חברתי תומך ופעיל.
מה הקשיים הרגשיים במעבר? המעבר לבית אבות יכול לעורר רגשות מעורבים כמו פחד, עצב וחששות. הפרידה מהבית המוכר ומהשגרה יכולה להיות קשה. חשוב להיות מודעים לרגשות אלו ולחפש דרכים להתמודד איתם. תמיכה משפחתית וייעוץ רגשי יכולים לעזור להתמודד עם הקשיים ולהפוך את המעבר לחוויה חיובית.
איך לקבל תמיכה רגשית? תמיכה רגשית היא חלק חשוב בתהליך המעבר. יש לפנות לייעוץ פסיכולוגי או רגשי המותאם לערכים החרדיים, ולבקש תמיכה מרבנים או מדריכים רוחניים. כמו כן, חשוב לשתף את המשפחה והחברים ברגשותיכם ולקבל מהם תמיכה ועידוד. ייתכן שגם מציאת קבוצות תמיכה בתוך בית האבות תסייע רבות בהפגת תחושת הבדידות ובחיזוק התחושה השייכותית.
איך להפוך את המעבר לחיובי? כדי להפוך את המעבר לחיובי, יש להתמקד בהזדמנויות החדשות שהוא מביא עמו. המעבר יכול להיות הזדמנות להתחדשות, לפגוש אנשים חדשים ולהשתתף בפעילויות מעניינות. חשוב לשמור על גישה חיובית ולהיות פתוחים לשינויים ולהזדמנויות חדשות. הצטרפות לפעילויות חברתיות, לימודים תורניים, ותמיכה מצד צוות המקום יכולים להפוך את המעבר לחוויה מעשירה ומחזקת.
דוגמה מהחיים: יצחק, בן 79, חשש מאוד מהמעבר לבית אבות. לאחר המעבר, הוא גילה שבמקום מתקיימים שיעורי גמרא יומיים וקבוצות לימוד שונות. ההשתתפות בלימודים, יחד עם התמיכה מצוות המקום ומבני משפחתו, עזרה לו למצוא משמעות חדשה וליהנות מהשגרה החדשה.
אוקי, ומה עם כל הבירוקרטיה?
אכן, המעבר לבית אבות מצריך התמודדות עם תהליכים בירוקרטיים מורכבים. יש למלא ולהגיש ניירת רבה ולהגדיר את הצרכים מול בית החולים, הביטוח הלאומי, קופת החולים ומשרד הבריאות. כל אלה דורשים תיאום מדויק בין הגורמים השונים כדי להבטיח שהקשיש יקבל את כל השירותים הנדרשים ושבכלל יסכימו לקבל אותו לבית האבות או שלא יוכנס חלילה לבית אבות שאינו מתאים.
דוגמה מהחיים: משפחת לוי ניסתה להעביר את אביהם לבית אבות באופן עצמאי. הם נתקלו בקשיים רבים בהגשת הניירת ובתיאום בין קופת החולים למשרד הבריאות. רק לאחר שפנו ליועץ מקצועי, הם הצליחו להשלים את התהליך בהצלחה ולקבל את כל האישורים הנדרשים. אולם מכיוון שכבר התחילו את התהליך ללא ייעוץ הם לא יכלו להשיב את המצב לקדמותו ולתכנן את הפן הפיננסי בצורה מיטבית הדבר התבטא בעלויות שוטפות גבוהות יותר לבית האבות.
טוב, זה נראה לא כל כך קל ופשוט למצוא מקום מתאים וכל הבירוקרטיה...?
צודקים ולכן יש מקצוע שלא רבים מכירים שנקרא, "יועץ שמומחה לגיל הזהב".
למה כדאי לפנות ליועץ? פנייה ליועץ לגיל הזהב היא קריטית ויכולה להיות ההבדל בין מעבר חלק להסתבכות. היועץ יכול לספק מידע מקצועי, לסייע בבחירת המקום המתאים ולהדריך אתכם בתהליך קבלת ההחלטות. יועץ מקצועי עם הסמכה כגרונטולוג וניסיון רב מבין את הצרכים המיוחדים של הציבור החרדי ויכול לעזור לכם למצות את כל הזכויות והמענקים המגיעים לכם, ובכך להוזיל את העלויות.
איך היועץ יכול לעזור לכם למצוא את המקום המתאים? היועץ לגיל הזהב מכיר את כל בתי האבות בארץ והדיורים המוגנים ויודע אילו מקומות מציעים את השירותים המתאימים ביותר לצרכים שלכם. הוא יכול להמליץ על בתי אבות או דיור מוגן המתאימים לערכים ולצרכים הדתיים שלכם, לספק מידע על השירותים הרפואיים והחברתיים במקום וללוות אתכם בביקורים ובבחירת המקום הנכון.
איך למצוא יועץ מקצועי ומהימן? כדי למצוא יועץ מקצועי ומהימן, כדאי לפנות להמלצות מהקהילה, מהמשפחה או מהחברים. ובעיקר יש לברר האם יש לו הסמכה של גרונטולוג? כמה שנים הוא בתחום? האם יש לו תעודת הסמכה לניהול בתי אבות או שהוא רק מנסה "לתווך" בין קשישים לבתי אבות בשביל עמלה.
בציבור שלנו בפרט, יש לבדוק את הסמכות והניסיון של היועץ ולוודא שהוא מכיר את הצרכים המיוחדים של הציבור החרדי. חשוב לבחור יועץ שמבין את הערכים שלכם ומסוגל לספק את התמיכה וההכוונה הנכונות.
יש סכנה בבחירת יועץ לא מתאים? בחירת יועץ לא מתאים עלולה להיות מסוכנת. כן, לא פחות. לצערנו ישנן חברות שהפכו את התיווך של קשישים לבתי אבות לעסק מסחרי בלבד, ומי שמטפל הוא לעיתים טלפן או טלפנית חסרי הכשרה מקצועית. לעומת זאת, יש חברות מקצועיות עם מומחיות וטיפול אישי. חשוב לבחור ביועץ מוסמך ומנוסה שיכול להבטיח בחירה נכונה ובטוחה.
בחירה שגויה עלולה לגרום לבעיות רפואיות, חברתיות ואף לסכן את חיי הקשיש או לקצרם. בעל מקצוע מומלץ בקהילה החרדית בתחום זה הוא דנחי דוד מ'מיד לקשיש', שהוא אדם חרדי בעצמו, בעל תשובה שלומד בישיבת נתיבות עולם וכיהן בעברו בתפקידים בכירים במשרד ראש הממשלה, הוא גם מטפל בגמלאי משרד ראש הממשלה, הוא בעל הסמכה כגרונטולוג, היה מנכ"ל לעמותה של אפוטרופוסים ויש לו המלצות מרבנים רבים בציבור החרדי ואף הסמכה נוספת נרחבת בתחום.
הוא גם פותר את כל הפן הבירוקרטי, הוא בעצם עושה את הכל, אפילו את המסמכים הוא מגיש במקומכם.
יועץ מומחה, כמו דנחי דוד, שנותן ערך מוסף הוא גם יועץ שתמיד אפשר לפנות אליו, גם שנה ושנתיים לאחר הקליטה בבית האבות הוא ממשיך להיות הכתובת והוא ממשיך לעזור לכל מי שפונה אליו.
כמה עולה היועץ הזה? זה בטח יקר? למרבה הפלא, בגלל תקנות של משרד הבריאות היועץ לא מקבל שכר מהקשיש או משפחתו אלא רק עמלה חד פעמית מבית האבות אליו הוא מפנה. מכאן החשיבות הרבה לתמיכה גם לאחר הקליטה בבית האבות ולא רק בהכנסתו אליו.
האם אין כאן ניגוד עניינים? העמלה המתקבלת הנה עמלה קבועה ונגזרת מעלות של חודש אחד בבית האבות ולכן ההפרש בין בתי האבות השונים (כשמדובר בחודש אחד) הוא ממש לא מהותי ואינו מהווה ניגוד עניינים. ושוב, כאשר היועץ ממשיך ללוות את המשפחה גם לאחר הקליטה וכאשר הוא אדם ירא שמיים יש לכם פרטנר חשוב מאד, פרטנר שמבין ברפואה ובעל נסיון רב שמלווה אתכם לכל אורך הדרך מול כל מקום או כל אתגר שתתמודדו עימו, זו חוות דעת נוספת שלא עולה לכם כסף ושווה הרבה מאד.
למה שווה לבית האבות לשלם את זה? כי כאשר מגיע בן אדם לבד הוא מגיע ללא שום הכנה, אין לו מושג פעמים רבות בכל הניירת הבירוקרטית, הוא לא יודע איך לקרוא דוחות רפואיים ולא יודע איך להגיש קשיש לבית אבות דבר שגוזל זמן רב וכוחות מבית האבות, בנוסף היועץ משמש כמעין גשר וצד שלישי ויכול לפתור בעיות מול הקשיש ומשפחתו בפרט בתחום כל כך רגיש.
אז האם שווה להם? בהחלט כן, עובדה שהם עושים זאת בשמחה רבה.
זה לא יגרום שמחיר הכניסה של הקשיש יהיה גבוה יותר? כדי לשלם את העמלה? למרבה הפלא המצב הוא בדיוק הפוך, מעבר לעובדה שהיועץ חוסך לבית האבות זמן וטעויות רבות בגלל שהוא בעצם מתפקד כאיש צוות עם ניסיון רב ברפואה (לפעמים יותר מאנשי הצוות בבית האבות...) ללא עלות הוא גם מביא בפועל לבית האבות הרבה אנשים. אחרי הכל, מיטה ריקה בבית האבות היא מיטה מבוזבזת שעולה כסף ולא מכניסה ולכן חשוב לבתי האבות מאד מאד לשמור על היועץ בפרט אם הוא מקצועי מאד.
אוקי אז כמה טיפים אחרונים לפני היציאה לדרך?
איך לשתף את המשפחה בתהליך? שיתוף המשפחה בתהליך קבלת ההחלטות הוא חיוני. יש לקיים שיחות פתוחות עם בני המשפחה, להסביר את הצרכים והרצונות שלכם ולשמוע את דעתם. תמיכה משפחתית יכולה להקל על התהליך ולעזור לכם להרגיש בטוחים בהחלטה שלכם.
איך להקל על ההתאקלמות? ההתאקלמות במקום חדש יכולה להיות מאתגרת, אך יש דרכים להקל על התהליך. חשוב להשתתף בפעילויות החברתיות במקום, להכיר את הדיירים האחרים ולהיות פתוחים לחוויות חדשות. בנוסף, שמירה על קשרים קרובים עם המשפחה והחברים יכולה לעזור להרגיש מחוברים ותמוכים.
דוגמה מהחיים: מרדכי, בן 84, עבר לבית אבות לאחר שאשתו נפטרה והוא נותר לבד. משפחתו התייעצה עמו בכל שלב בתהליך, ובחרו יחד בית אבות שמציע מגוון פעילויות חברתיות ושיעורי תורה. מרדכי השתלב בפעילויות, הכיר חברים חדשים והמשיך לשמור על קשר קרוב עם בני משפחתו, מה שהקל על ההתאקלמות והפך את המעבר לחיובי.
לסיכום המעבר מהבית לבית אבות או דיור מוגן הוא צעד משמעותי שמצריך שיקול דעת מעמיק והתייעצות עם אנשי מקצוע ורבנים. חשוב להיערך לתהליך ולהיות פתוחים לשינויים ולהזדמנויות החדשות שהוא מביא עמו. התמיכה המשפחתית והקהילתית היא מפתח להצלחת המעבר ולהתאקלמות במקום החדש. זו הזדמנות להתחדשות ולפתיחת פרק חדש בחיים בו ניתן למצוא את השקט הנפשי, את הביטחון הבריאותי ואת הקהילה התומכת שכולנו מחפשים. כשבוחרים נכון, אפשר להבטיח שהשלב הבא יהיה מלא שמחה ואיכות חיים.
בעקבות בקשות הקוראים שהגישה לאתרים חסומה להם הנה מספר הטלפון של דנחי דוד: 052-25-44-307