נס הלידה כרוך במגוון תופעות לוואי העשויות להופיע במהלך ההיריון, מיד אחרי הלידה או אפילו כמה שנים מאוחר יותר. בין מגוון התופעות ניתן למצוא נשירת שיער שתופיע כמה חודשים אחרי הלידה ותתאזן כשנה אחר־כך, כתמי פיגמנטציה שיכולים להתהוות עוד במהלך ההיריון ולהישאר, רגישות לריחות או סלידה מטעמים מסוימים שילוו את ההיריון אך יכולים להתבסס וכדומה.
עוד אחת מתופעות הלידה השכיחות ביותר היא בריחת שתן. תופעה שבה דולף מעט שתן באופן בלתי רצוני. מדוע היא מתרחשת? כיצד ניתן לטפל? האם ישנם עזרים שניתן להשתמש בהם? לפניכם כמה תשובות.
מהי בריחת שתן?
שלפוחית השתן היא שריר שרוב היום נמצא במצב מכווץ, ובעת הכניסה לשירותים הוא משתחרר באופן מבוקר כדי לשחרר את השתן שהצטבר. בריחת שתן היא מצב שבו השריר אינו מהודק דיו, נרפה מעט, כך שטיפות בודדות של שתן או אף כמות גדולה יותר, משתחררת ללא שליטה.
ישנו מצב של בריחת שתן בעת מאמץ, כגון פעילות ספורט, עיטוש, ריקוד וכדומה. מצב אחר שבו הדליפה מתרחשת עוד לפני שהגוף חש בצורך לגשת להתפנות.
מה הקשר בין בריחת שתן להיריון
תופעה של בריחת שתן שכיחה במהלך ההיריון ולכן השימוש באביזרים כגון תחתונים סופגים יכול להיות אידיאלי במיוחד. גם לאחר הלידה יתכן מצב של דליפת שתן והוא נובע מהלידה, בייחוד אם זו הייתה לידה ארוכה במיוחד, לידה מכשירנית או השלכות מצטברות של כמה לידות. הסיבות לכך הן שבזמן ההיריון, הרחם מכביד על האגן ועל שלפוחית השתן, ובעת הלידה ישנו לחץ חזק ולעיתים ממושך עליה. הלחץ והכובד עשויים לפגוע בתפקוד שריר השלפוחית, ובכל היריון נוסף התפקוד עשוי להיפגע יותר.
גם לידות טראומטיות הכרוכות בקרעים או בחתכים מבוקרים יכולות לפגוע בשריר השלפוחית ולגרום למצב של דליפת שתן בדרגות חומרה שונות.
כמה דרכים ביתיות לטיפול בתופעה
בריחת שתן אינה גזירת גורל וישנן דרכים שונות לטיפול בבעיה, כשחלקן ניתנות לביצוע בבית וללא עזרה של גורם חיצוני.
הטיפול הפשוט והנפוץ ביותר הוא בעזרת תרגילי פיזיותרפיה שונים לחיזוק רצפת האגן המכונים תרגילי קיגל. תרגילים פשוטים אלו מכווצים את רצפת האגן, מבצעים אותם בסטים של עשר לחיצות בכל פעם, שלוש או ארבע פעמים ביום. כיוון שאין צורך במכשירים, תנוחות או עזרים נוספים, ניתן לתרגל אותם בכל מקום ובכל זמן ללא חשש.
מי שאוהבת להרים משקולות בחדר כושר תוכל לבצע גם אימון כזה כדי לחזק את רצפת האגן.
ניתן כמובן לפנות גם לטיפולים אצל פיזיותרפיסט מוסמך מומחה בתחום כדי להקל על תסמינים בדרגות חומרה גבוהות יותר.
טיפול כירורגי ותרופות כימיות
במקרים שבהם בריחת השתן מגיעה לדרגת חומרה גבוהה יותר, ותרגילי קיגל או אימונים אינם מקלים על הבעיה, ישנן גם דרכים נוספות לטיפול.
אפשרויות נוספות הן על־ידי תרופה הניתנת עם מרשם רופא, זריקות תקופתיות של קולגן (או חומרים אחרים) לאזור ואף באמצעות ניתוח המשתיל סרט מיוחד לטיפול בבעיה. טיפולים אלו כמובן ניתנים רק במקרה שבו קיימת פגיעה קיצונית ושאר הטיפולים לא פתרו או הפחיתו את התסמינים.
בריחת שתן היא אחת התופעות השכיחות ביותר אצל נשים לאחר לידה או מגיל מסוים. לרוב זו בעיה הניתנת לטיפול אך הקושי לשוחח על הבעיה יכול לעכב את הטיפול וליצור חלילה החמרה.
אומנם תחבושות לבריחת שתןהן הפתרון המידי למניעת תקלות ומקרים לא נעימים, אך הפנייה לאיש מקצוע לצורך קבלת מידע ודרכי טיפול חשובה עוד יותר. יש לשים את הבושה והמבוכה בצד, ולגשת לייעוץ ולתמיכה חיוניים ביותר.