גם את שונאת לשמוע "בשמחות אצלך"?
הלילה היא שוב יוצאת. לשבת בלובי, לשתות קולה או אולי מיץ תפוזים. בכוס חד פעמי כמובן, עם קשית. למרות שהיא כבר יצאה כל כך הרבה פעמים, ולא - עוד לא נקרע לה הים, כל פעם מחדש היא לא יכולה לא לחשוב שאולי הפעם זה יצליח. פגישה, פגישותיים, שלוש... ולא. הוא מידי נמוך, היא מידי שמינה... או כל סיבה אחרת.
וכל החברות כבר עונדות טבעת יהלום, מכסות את הראש עם פאה חלקה או מתולתלת. והיא - בלי טבעת, עם שיער אסוף בקוקו כבר שנים.
החודש זה יכול להשתנות.
כל הכאב, כל הצער של לאחרים כן, ולי עוד לא. הצער של העומדת על שפת הים שרואה שבשבילה עוד לא נקרע...
החודש זה יכול להשתנות.
כל כך פשוט. כל כך ברור? מי כתב שורות אלו? את ההבטחה ההזויה הזאת?
אבל זה לא הזוי. זה לא מילים בעלמא.
זה המכתב בכתב יד קדשו של רב חיים קנייבסקי שליט"א. הצדיק כתב וכל מילה ומילה במכתב מבורכת עם ברכתו, ומסוגלת לפעול ישועות ולהביא שמחות.
שמחה של חתונה, שמחה של תינוק שנולד, שמחה של נחת רוח, שמחה של שלווה בענייני פרנסה. שמחה בבית - פשוטו כמשמעו.
צדקה + ברכה = שמחה ואושר. שמחה אמיתית. שמחה מאירה. הברכה גדול הדור, רב חיים קנייבסקי שליט"א מתקיימת לכל מי שממלא את הוראותיו. משתתפים במגבית המיוחדת של חודש חשוון תשע"ט לחתן 40 יתומים חסרי כל, וזוכים ורואים שמחה אמיתית בקרוב ממש.
והפעם הבאה שהיא הולכת לאירוסין של חברה, ואומרים לה "בשמחות אצלך בקרוב" היא פשוט מחייכת לעצמה, היא כבר יודעת בברור שעוד מעט קט גם היא תענוד טבעת.
וגם את.