במשך כשלושים שנה עמד פרופ' אליהו (פטריק) סורקין, שעלה לישראל מצרפת לפני שלושים וארבע שנים, בראש היחידה לטיפול נמרץ בבית החולים איכילוב בתל אביב.
במרוצת השנים הללו הוא ראה כמעט הכל. עם ממוצע של אלף חולים בשנה שהגיעו ליחידה לטיפול נמרץ, חלפו תחת ידיו של פרופ' סורקין עשרות אלפי מטופלים לאורך הקריירה הארוכה שלו. כיום נחשב פרופ' סורקין כאחד הרופאים הטובים והמומחים ביותר בעולם בתחום רפואת הטראומה וטיפול נמרץ.
הרבה אסונות מפורסמים ואירועים דרמטיים אירעו בתקופתו, וכמנהל היחידה לטיפול נמרץ היה הוא זה שהופקד על הטיפול בנפגעים. בין האירועים הללו ניתן למנות את פיגועי ההתאבדות הנוראיים בתל אביב בתקופה שאחרי הסכם אוסלו, אסון המכביה, רצח ראש הממשלה יצחק רבין ואירועים רבים נוספים.
פרופ' סורקין, מה מייחד את העבודה ביחידה לטיפול נמרץ לעומת שאר המחלקות בבתי הרפואה?
"טיפול נמרץ זו מלאכה שכולה מסירות. כל רופא שעובד במקצוע הזה מוסר את נפשו למטופליו. טיפול נמרץ זו שליחות אמיתית. הרופאים העוסקים בה עושים את מלאכתם יום ולילה ועסוקים סביב השעון בהקשבה לצרכי החולה ובהיענות מהירה לכל מצב. בניגוד למחלקות אחרות, כל החולים המובאים ליחידה לטיפול נמרץ מגיעים במצב קשה, חלקם עם פגיעות קשות מאד המחייבים קבלת טיפול רפואי מהיר, איכותי ומלווה במעקב מתמיד".
"זו גם הסיבה לכך שהדרישות מרופא בטיפול נמרץ הן גבוהות יותר. הוא נדרש לעבור לפחות שתי התמחויות, אבל זה לא הכל. עבודה כרופא טיפול נמרץ איננה מקצוע שאפשר להתעשר ממנו. רחוק מזה. אף רופא כאן ביחידה לא נמצא פה בשביל המשכורת או הגאווה המקצועית. טיפול נמרץ זו מלאכה שגם לא מיטיבה עם החיים הפרטיים. מי שמגיעים לעבוד בטיפול נמרץ הם רק אנשים שרואים ברפואה שליחות כלפי החולים ובני משפחתם. לא משנה אם מדובר ברופאים דתיים או לא, הם מבינים שהם שליחים של הרופא העליון, הקב"ה, להגיש מזור ורפואה לחולים במצבים הכי קשים".
אחרי תקופה עמוסת עשייה באיכילוב, עברת לנהל את יחידת הטיפול הנמרץ בבית הרפואה מעיני הישועה. מה תוכל לספר לנו על היחידה ועל התכניות לעתיד?
"אכן, עברתי לבצע את שליחותי בבית הרפואה 'מעיני הישועה', ואני מקווה להצליח בעזרת ה'. מצאתי כאן יחידה לטיפול נמרץ מתקדמת, המסוגלת לתת מענה לחולים הקשים ביותר ומאובזרת בציוד ומכשור הנחשבים לטובים מסוגם בעולם. יחד עם הנהלת בית החולים המסייעת לנו בכל צעד, אנו מקווים לצעוד קדימה, להעלות את מספר המיטות ביחידה, להרחיב את היקף הציוד, לחדש את היחידה כולה ולגייס רופאים חדשים כדי להמשיך ולתת את המענה הטוב ביותר לחולים ובני משפחותיהם".
איך המעבר מאיכילוב ל'מעיני הישועה'?
"אין ספק שכאן במעיני הישועה אני מרגיש יותר בבית. כאן, כשאתה מדבר עם בני משפחת החולה אתה זוכה לדבר בשפה מוכרת ואפילו לשמוע דבר תורה ואמונה. אתה לא רק נותן, ב"ה, טיפול טוב לחולים, אלא גם מקבל טיפול לחיזוק החוסן הרוחני".
האם יש מאפיינים ייחודיים בניהול יחידה לטיפול נמרץ בבית רפואה בעל צביון חרדי?
"בבית רפואה חרדי יש הבנה יותר טובה יותר מה תפקידה של יחידה לטיפול נמרץ. היחידה מורכבת משלושה גורמים: החולה, המשפחה והצוות הרפואי - הרופאים והאחיות. החולה צריך להבריא. כדי לעזור לו יש את הרופאים והאחיות ויש את המשפחה, ולכל אחד יש את החלק שלו. הרופאים עובדים כדי לשמור על מדדים תקינים, ולשפר את מצב החולה, מאידך, תפקיד המשפחה הוא להתפלל על החולה, שזהו דבר שאין כל ספק שמביא רפואה לחולים ובא לידי ביטוי במחקרים בכל העולם".
ומה ההבדל בין יחידה לטיפול נמרץ בבית חולים ענק כמו איכילוב לבית חולים קהילתי קטן כמו מעיני הישועה?
"בבית חולים קטן כמו מעיני הישועה כאשר אני צריך לרכוש מכשיר רפואי מתקדם אני מקבל אישור בתוך יום ואילו בבית חולים גדול, הבירוקרטיה יכולה לקחת חודשים ארוכים. כמו כן כאשר אני צריך רופא יועץ אני לא מקבל סטז'ר מתמחה, אלא אני מקבל רופא מומחה בכיר. דוגמה נוספת, כאשר אני זקוק לביצוע בדיקת סיטי למשל, אני מקבל באופן מיידי בעוד שעה ואיני נאלץ להמתין יומיים ולפעמים גם שבוע שלם. זה פשוט רמת שירות אחרת לגמרי".