1.
כמו בכל מערכת בחירות, גם בזו שהסתיימה לא מכבר עולה סוגיית מיקום המפלגות החרדיות במרחב הפוליטי – מדיני. ככלל, הדעה הרווחת היא שהמפלגות החרדיות נטועות עמוק בתוך הימין, לא זה הקיצוני והסהרורי כסמוטריץ' ודומיו אבל בימין.
- צו השעה: פיוס עם המרכז והשמאל // ד"ר הלל בן ששון
- מה קרה לכם, יהודים?! // עו"ד אביגדור פלדמן
- לא ימין ולא שמאל, אנחנו האמצע // עמירן דביר
אם בעבר עוד הואשם השר דרעי בשמאלניות ובתחזוק חברות אישית בעיקר עם נערי השמאל של תחילת/אמצע שנות התשעים כדוגמת חיים רמון כאשר לאשם זה נוסף האשם הידוע מבית היוצר של הימין "בגללכם עבר הסכם אוסלו", כיום ברור שבש"ס עשו הכל כדי לברוח מהמקום הזה ובעיקר בגלל התפיסה שמצביעי המפלגה הקדושה מזוהים יותר עם הצד הימני של המפה הפוליטית והאשמות מסוג זה הן נחלת מצביעי מפלגת 'יחד' ע"ה שעוד צצים מידי פעם ברחבי הרשת החברתית.
במקרה של יהדות התורה המצב היה פשוט יותר ומורכב הרבה פחות. מאיר פרוש מתחזק קשרים הדוקים עם ראשי המתנחלים עוד מימיו כסגן שר השיכון ועם חלק מסוים מחסידות חב"ד, חסידות המזוהה עם דעותיו של מחנה הימין. הגדילו לעשות יועצי הקמפיין וראשי המפלגה כשהעבירו לרבני הימין מסר משמו של מרן שר התורה שיהדות התורה לא תסכים לוויתורי שטחים, הכל כדי לקושש עוד כמה קולות מחרד"לי הימין שמאוכזבים מההיצע הפרסונלי בציונות הדתית, קולות שהיו אמורים להשאיר בכנסת לעוד קדנציה את מוסר המודעה, ח"כ יצחק פינדרוס.
וכאן הבן שואל, ממתי הציבור החרדי ימני? ובכלל, מתי סוגיות של ימין או שמאל היו חלק מהשיח הפוליטי במגזר? ועוד הבן שואל, הרי כל עניין הקמת המערכת הפוליטית החרדית היתה כדי לקיים ולשמר את יבנה וחכמיה, מה השתבש בדרך?
כיהודים חרדים גדלנו על התפיסה שאין לנו את זכות הבחירה אלא רק את זכות ההצבעה, את הבחירה עשו עבורנו גדולי ישראל. התפקיד העיקרי של הנציגים החרדים הוא לדאוג למעמדו של עולם התורה, שימורו ואף הגדלתו ולשם כך יש חשיבות רבה להיותם חלק מכל קואליציה שתוקם ובפרט בזמנים בהם מושגים של ימין ושמאל כמעט ועברו מן העולם וההבדלים ככל שישנם מינוריים ולא משמעותיים.
משכך, אם מבתי גדולי ישראל תצא הוראת שעה לטובת הצטרפות לממשלה בראשות גנץ, כל טענה בדבר איבוד קולות של חרדים שאידאולוגיית הימין בגרונם אינה רלוונטית והנפת דגלים בעלי אידאולוגיה ימנית לצרכים אלקטורליים רק כדי שבוגרי ישיבת הר המור או חסידי חב"ד ירגישו בנוח למרות שאינם מספקים באמת את הסחורה, כמוה כמיותרת ומניסיון העבר אף מסוכנת, לאור ניסיון העבר כאשר צעירים חרדים נחשפו לאידאולוגיות כאלו ואחרות מה שהוביל לדרדור רוחני וירידה מהדת.
2.
"ביבי צריך אריה חזק", "יהדות התורה תמליץ על נתניהו", סיסמאות אלו ועוד אחרות באותה מנגינה נועדו להעביר מסר ברור לציבור הבוחרים שהמפלגות החרדיות, ביחד ולחוד נמצאות עמוק מאוד בקואליציית נתניהו וכל מחשבה אחרת הרי היא מחשבת פסול.
הציבור החרדי ספג חיצי רעל במערכת הבחירות הנוכחית, רעל של הסתה ושלילת הלגיטימציה להיות חלק מהמרחב הציבורי. "ממשלה חילונית" זעקו שלטי החוצות של מפלגת כחול לבן שיועציה וראשיה זיהו במסר הארסי הזה את הפתרון הסופי לזליגת הקולות לטובת מפלגתו של אביגדור ליברמן. זיהו והשתמשו.
"ללא הקמפיין בדבר ממשלה חילונית היינו מסיימים את המערכה עם פחות מעשרים וששה מנדטים" אומר לי בכיר בכחול לבן. מהרגע שהתחרות מול הליכוד היתה על התואר המפלגה הגדולה ביותר, לא היתה למנהלי הקמפיין שום אופציה אחרת מלבד מערכת ההסתה שתתחייב על נישואין אזרחיים, פירוק מונופול הכשרות של הרבנות, הקצאת מקום לרפורמים בכותל המערבי, שלילת תקציבי הישיבות וחיוב לימודי ליב"ה במוסדות החינוך החרדיים.
בשתי מילים, הדרת הנציגות החרדית מהקואליציה העתידית של בני גנץ, ככל שזו תקום. כבר שנים שהפוליטיקה החרדית הולכת יד ביד עם נתניהו אבל כעת נראה כי הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. נראה כי האיבה הכללית לנתניהו (הבן, האב והרעיה) משליכה באופן ישיר על המגזר החרדי ש"זוכה" לקיתונות של בוז ולהתרת דמו.
מיד עם תחילת מועד ב' של מערכת הבחירות האחרונה החל לעלות מפלס השנאה ואת השלכותיו הרגישו רבים מבני המגזר החרדי בכל מקום ובכל זמן, החל מקריאות גנאי בעת בילוי משפחתי בפארקים השונים ברחבי הארץ ועד הטחת עלבונות אישיים בעת השימוש בתחבורה הציבורית.
לכאורה נשאלת השאלה: עד מתי? לאחר מערכת הבחירות בשנת 2013 הפנה נתניהו את גבו לציבור החרדי (לא בפעם הראשונה) והקים את ממשלת האחים בנט ולפיד כשאת הנציגים החרדים הוא השאיר בחוץ, ממשלה שאת מכותיה מרגישים בציבור החרדי עד עצם היום הזה. למרות היותה ממשלה שהחזיקה מעמד פחות משנתיים, הגזירות אותם הטילו בנט ולפיד בניצוחו של נתניהו היו מקוממות ואכזריות כשכל מטרתן היתה להצר את צעדי הציבור החרדי, למנוע את התפתחות מוסדות החינוך שזכו עד אז לעדנה ולפריחה מואצת.
מכיוון שההתנהלות מול נתניהו צריכה להיות חשדהו וחשדהו, ואחרי הכל עוד נוסף הנזק התדמיתי שבחלקו הגדול הוא בגלל החיבור של החרדים לנתניהו שהוא שנוא נפשה של החונטה השמאלנית השולטת בתקשורת ושכמעט ולא ניתן לתיקון, אולי באמת הגיע הזמן להיפרד.
נתניהו דואג רק לנתניהו, נלמד מהטוב ביותר וכך ננהג.
>> מעוניינים להגיב בטור דעה משלכם?
שלחו אלינו למייל - desk@kikar.co.il
והטורים הטובים ביותר, יפורסמו ב'כיכר השבת' <<