התופעות של תשע"ט

קרע ואיחוי, מסע היסטורי ואלימות מקוממת

תחושת הרדיפה בעקבות ההסתה, 'גדול' ליטאי שעומד בראשות כינוסים לציבור מסורתי, חתונת ענק שבאה בעיתוי רגיש והתגייסות כלל-חרדית בכמה חזיתות - אלו רק כמה מאירועי שנת תשע"ט במגזר

|
4
| כיכר השבת |
(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת / יעקב נחומי / יונתן זינדל, flash90 / באדיבות המצלם)

המצ'ינג

עולם התורה ידע השנה רגעי הצלה דרמטיים, כאשר המצ'ינג הפך לתופעה שקנתה אחיזה בכל מקום, כוללים, ישיבות, חסידויות וארגונים שונים.

חלף זמן קצר מאוד, עד שכל ילד בציבור החרדי ידע להסביר את משמעות התרומה הבודדת, שמראש סוכמה עם גורם פילנתרופי כלשהו כי יתרום כנגדה סכום זהה, כך שכל התחייבות כספית של האדם הפשוט מכפילה עצמה.

פעם אחר פעם, ולעתים אף במקביל, עוטרו הרחובות בריכוזים החרדים במודעות ענק של מוסדות התורה השונים, ש"התחרו" זה בזה ביצירתיות ובאיתור פסוקים ומאמרי חז"ל נידחים שהמוטיב הבולט בהם הוא קריאה מתחננת להצלה, וברכות על ראש התורם הפוטנציאלי.

השמחה ב'עטרת שלמה' בסיום המצ'ינג המוצלח (צילום: יעקב נחומי)

'כיכר השבת' גאה על שהיה לבמה מובילה לקמפיינים חשובים אלו, באמצעות חברת צ'רידי, שהעמידו את עולם התורה על רגליים פיננסיות איתנות.

קשה לאמוד במדויק את סכומי הכסף שנאספו באמצעות מיזם המצ'ינג רחב ההיקף, אך מדובר בוודאות, בסך הכל, במאות מיליוני(!) שקלים. מתברר, כי עובדים במוסדות, ואברכים, שלאחר תקופת 'יובש' קיבלו לפתע סכום נכבד שהגיע אליהם באמצעות ההתרמה ההמונית, יכלו כך להפריש ממנו תרומה משלהם עבור המצ'ינג הבא בתור, וחוזר "חלילה".

התחזית: למרות שההתלהבות הראשונית התפוגגה כמובן במשך הזמן, לא נראה כי התופעה תיעלם בשנה הבאה עלינו לטובה.

ההסתה והשתיקה

בשונה מהאירועים הקודמים, כאן אין אירוע. כאן מדובר באי-אירוע: השיתוק שאחז בציבור החרדי, לנוכח מתקפת השנאה שהופצה כלפיו על ידי יאיר לפיד ואביגדור ליברמן.

כדבר הזה לא היה, מאז ימי 'שינוי' של יוסף (טומי) לפיד; סרטונים הפונים לרובד הנמוך ביותר באדם ומפעילים אותו במטרה מוצהרת, של שנאה לחרדים ולכל מה שהם מייצגים.

התעמולה, שאם היתה מתקיימת ברחבי העולם היתה מדינת ישראל מתקוממת בצעקות 'אנטישמיות', הובילה אף למעשים; אלימות מילולית ופיזית שחוו חרדים רבים, בעת מפגש מזדמן עם אנשים חילונים.

המדיניות החרדית הרשמית נכנסה לבלבול. תחילה התעלמות מהקמפיין של איווט ליברמן, בהמשך ניסיון להלעיג אותו ולבסוף מתקפה מינורית שפנתה בעיקר למצביעים הפוטנציאליים החרדים, כדי להמחיש להם את הרגשת ה'נרדפות'.

אך לבסוף, ישראלי ממוצע לא קיבל תשובה הולמת מהצד החרדי, והמסרים המכוערים והמכלילים אף הובילו להצלחתם האלקטורלית של העומדים מאחוריהם. כמה חבל.

מסעותיו של 'ר' חיים'

בגיל 91, הובל שוב ושוב מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי, מעצרת בחירות אחת לאחרת, כדי לומר לעמך בית ישראל דבר אחד: "מי לה' - אלי!".

ימיה של מדינת ישראל ידעו כנסים רבים, מסוגים שונים ולמטרות כאלו ואחרות, אך באף אחד מהם לא נצפה מחזה כזה, בו מנהיג החרדים האשכנזים (מהציבור הליטאי) מגיע לריכוזי הציבור המסורתי ומבקש את קולו.

טבריה, באר שבע, עפולה, אופקים ותל אביב, הן הערים שנבחרו למיקום העצרות הללו, שדבר בואו של מרן הגר"ח אליהן הניע גם בעלי 'כיפות שקופות' להצטופף בין ההמונים כדי להתברך מפיו.

שיאם המרגש של הכינוסים הנדירים, היה הרגע בו עלו צעירים לבימת הכבוד - כמה מהם בשביל 'סיום מסכתות' שלמדו לאחרונה, בשנתם הראשונה כחרדים, וכמה מהם עם כיפה ארעית, כדי לקבל על עצמם מצוות ומעשים טובים.

הקרע - והאיחוי

כמעט ושכחנו, אך תחילתה של שנה זו, תשע"ט, היתה מכוערת מתמיד: שלל השמצות וקרבות בין חסידים לליטאים, בכמה ערים מרכזיות בישראל, זאת על רקע מערכת הבחירות המוניציפלית.

תנועת דגל התורה, בחרה להתמודד בנפרד מאחותה החסידית, אגודת ישראל, בירושלים, אלעד, צפת וחיפה. אם באלעד מדובר היה רק במועמד חרדי אחד מול מועמד חרדי אחר, הרי שבירושלים וצפת ביכרה 'דגל' את ליאון הדתי-לאומי ואוחנה החילוני (בהתאמה), על פני יוסי דייטש ונחמן גלבך החרדים.

ההחלטה הזו, בהוראת ההנהגה הרוחנית הליטאית, קרעה את המגזר לשניים, כשש"ס תופסת צד פעם פה ופעם שם, בהתאם לאינטרסים המקומיים.

באלעד, סאגה משפטית מורכבת ריסקה את הריצה הליטאית בראשות יצחק פינדרוס, אך בשלוש הערים האחרות הנחילה דגל תבוסה מוחצת ל'אגודה', כשמועמדם ניצח והיא גרפה קולות רבים יותר. בירושלים זה היה מוחץ, עם ה'שש-שלוש' המפורסמים; 6 מנדטים לדגל התורה ו-3 בלבד לאגודת ישראל.

החשש שיהיה פה שידור חוזר ממערכת הבחירות המדממת בתשמ"ט התבדה בהמשך, כאשר דווקא הוכחת צדקת טענותיה של 'דגל' בדבר כוחה, הגדול בהרבה משחשבו, הובילה לייצוג שיוויוני בבחירות לכנסת - "והאמת והשלום אהבו...".

אלימות השוטרים

אם תעצרו עובר אורח ברחוב החרדי, ותשאלו אותו מה הדבר המקומם ביותר, בו יש לטפל בדחיפות מירבית, נדמה כי אחת התשובות הנפוצות תהיה: האלימות של השוטרים.

מאז קום המדינה, לפני כ-71 שנה, ידע האזרח הקטן להיזהר ממפגש עם ידה הקשה של משטרת ישראל. לא לחינם הורים לא נחמדים במיוחד ידעו להפחיד את ילדם הפעוט, בעת שסירב לעוד כפית, עם המשפט "אם לא תאכל - יבוא שוטר"... אם כך בציבור הכללי, בזה החרדי על אחת כמה וכמה: התנגשויות אלימות בהפגנות על קדשי הדת, היו תמיד למראה שבשגרה. אלו אף גבו בעבר את חייו של הרב פנחס סגלוב, שנפל קורבן למכות רצח שהפליאו בו שוטרים.

אלא שהשנה האחרונה התייחדה בתפזורת של אירועים, שדווקא התרחשו מחוץ להפגנות גדולות.

קשה לשכוח את זרזיף הדם שניגר מראשו של יענקי רוזנברג, צעיר בעל מוגבלות, שהוכה קשות על ידי שוטרים שבאו לפזר התקהלות סביב הכנת מדורה בערב ל"ג בעומר. כך גם פניה המבועתות של הצעירה מבני ברק, שאך השבוע נמשכה באלימות, ראשה הוטח על הניידת ונלקחה למעצר על ידי שוטרים בבני ברק, וכל זה בשל חטאה הגדול של מעבר כביש שלא במעבר חציה.

וכמובן, איך לא, התיעוד שנחשף ב'כיכר השבת' וטלטל את המדינה: משיכתו של מרדכי קרויזר מבית שמש באמצעות פאותיו הארוכות.

מכנה משותף אחד לכל המקרים הללו: כלום, אבל ממש כלום, לא קרה לשוטרים האלימים הללו. חלקם הועברו לגזרה אחרת, אך אזרחי ישראל עדיין נותנים ל"חסדיהם" ברמה כזו או אחרת.

מה עם חקירותיהם במח"ש; המחלקה לחקירות שוטרים? אז רק תיקון קטן: המחלקה למריחת חקירות שוטרים. זהו שמה הראוי לה. בושה!

חתונת גור

רבבות רבבות של חסידים, לראשם ספודיק ולגופם הקאפטן והלבוש האופייני, מילאו ביום שלישי, י' אלול, את רחוב ירמיהו וכל המבואות הסמוכים, עד להתפקע. כל אלו טרחו ובאו למקום, כדי להשתתף בחתונת נכדו של מנהיגם, האדמו"ר מגור.

היה זה מפגן כוח מהגדולים והמרשימים שידעה חסידות גור מעודה, ובעיתוי מושלם: אחרי הזעזוע מ'פרשת ברלינר' ודעתו המפתיעה של הגאון רבי שאול אלתר (בן דודו של הרבי), התסבוכת הפלילית של נציג גור בכנסת ובממשלה יענקל ליצמן והעליות-והמורדות במצב בריאותו של האדמו"ר הנערץ ורעייתו הרבנית.

בהתייצבותם ההמונית בחתונה, חסידי גור כאילו הכריזו, בלי שכיוונו לכך, שבעידן הנוכחי הם קיבוץ היהודים החרדים הגדול ביותר - והנאמן ביותר.

ההתגייסות בבחירות

כזה עוד לא היה לה, ליהדות החרדית: חובשי כיפה שחורה בגוון מובהק יותר או פחות, יוצאי כלל החוגים ותתי-המגזרים בציבור זה, ששלשלו לקלפי פתק מכריע עבור מפלגה חרדית בלבד.

שתי מערכות הבחירות שהתרחשו במהלך השנה, בד' ניסן ובי"ז אלול, בדגש על האחרונה, התאפיינו בהתגייסות יוצאת דופן של אנשים רבים, שחלקם לא בטוח מגדיר עצמו כחרדי בחיי היום-יום שלו, אך בימי הבחירות הללו הרגיש כחרדי יותר מאי פעם.

נצפו גם מחזות נדירים, של הגעת חרדים ממדינות שונות, במיוחד כדי לממש את חובתם ולהצביע בבחירות הגורליות.

רובי תיק. הגיע מיוחד מאוסטריה (צילום: מתוך פייסבוק)

יהיו שיסבירו את זה בבחירה חכמה ומייצגת יותר של חלק מהמועמדים ביהדות התורה ובש"ס, ויהיו שיעשו את הקישור למסע ההסתה והשיסוי של ליברמן ולפיד נגד החרדים וכל הקדוש והיקר לנו. כך או כך, אין ספק שהיה זה אירוע בקנה מידה היסטורי: הרבה פרטים, שגילו עצמם לרגע כקולקטיב; כחלק מההוויה החרדית.

הכתבה עניינה אותך?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

4 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

4
כמה טוב היה בשנה הזאת אבל גם כמה רע, מעניין איך תהיה השנה הבאה
ריקי
3
יאללה לא סתם אומרים תכלה שנה וקללותיה.
ישי
2
גאה להיות חרדית ליטאית! שתהיה שנה טובה ומתוקה לכולם!
ת
תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות