בכניסה למלון הנמצא בקרבת בית העלמין שניפישוק, ממתין הרב דב פריד עם ר' יהודה גנות, לבאים מכל העולם, לעצרת מחאה בבית העלמין בוילנא. השניים, הם האנשים העומדים מאחורי הנסיון להציל את בית העלמין.
בית העלמין הולך ונהרס ובנין המפלצת של אולם הספורט עומד במרכזו של בית העלמין, שומם ועזוב, ועכשיו בהשקעה של מיליוני דולרים הולכים לשפץ את המקום.
בית העלמין קיים למעלה מחמש מאות שנה ובו טמונים גאוני ליטא לדורותיהם. את קברו של הגאון מוילנא והגרף פוטוצקי, אברהם בן אברהם, הספיקו להעביר לבית העלמין דמבוקה, אך שאר הקברים נידונים להרס וכיליון.
זה שנים מתנהל מאבק יחד עם יוצאי ליטא, רבנים בארה"ב, סנטורים ואישי ציבור. מעורבים פה נימות אנטישמיות ומחשבות כלכליות, וכנגד שניהם המערכה היא כבדה.
הגעתי לשם השבוע יחד עם נציגים ממספר מדינות ויהודים מרחבי העולם, פגשתי שם יהודים מפינסק שבבלורוסיה, משאבלי שבלטביה, מדבינסק, ממוסקבה, מקייב, מאנגליה וצרפת.
אחרי עצרת המחאה התכנסו יהודים בבית המלון לדיון ארוך עם תובנות מה ניתן לעשות.
אני העלתי מספר תמיהות, איפה אתרא קדישא בראשותו של הרב שמידל, איפה הרב שלזינגר מאנגליה, איפה הרב יצחק שפירא מישראל שמשקם בתי עלמין ברחבי אירופה המזרחית. מדוע הם שותקים? השאלה שלי נשארה באוויר.
אני חושב שצריך לקום גוף בינלאומי דתי חרדי יחד עם יוצאי ליטא ואישי ציבור בארץ ובעולם, לתבוע את ממשלת ליטא ועיריית וילנא, לעצור את ההרס והחורבן.
בתום ההתכנסות ואחרי תפילה על ציונו של הגאון מוילנא, יצאנו לתפילה בציונו של החפץ חיים בראדין, הגענו לקראת חצות ליל היארצייט של החפץ חיים, חושך בבית העלמין רק המבנה החדש שהוקם על ציונו מואר באור יקרות.
אחרי תפילה יצאנו לבנין הישבה שנרכש לאחרונה ושם פגשנו עשרות יהודים שיושבים לסעודת יארצייט וסעודת ברית מילה שהתקיימה במקום מספר שעות קודם לכן.
ההתרגשות הגדולה היתה אמירת סליחות בישיבת ראדין במקום שמרן החפץ חיים אמר סליחות, זו היתה אוירה מיוחדת.
חזרנו לליטא עם תחושות חזקות שצריך לעשות הכל כדי לגרום לכך שיהודים יבואו לבקר ויעלו על קברות אבותיהם.
בהזדמנות זו שנה טובה ושתבוא עלינו שנה מתוקה ורגועה.