"זה היה קיץ מכוער של שנאה והסתה כלפי הציבור החרדי בישראל, שבעקבותיו יצטרך לבוא חשבון נפש נוקב" - את המסקנה הכנה הזו מפרסם היום הפרשן הפוליטי עמית סגל, בטורו בעיתון 'ידיעות אחרונות'.
ארבעה ימים לפני הבחירות לכנסת, שיקבעו כיצד ייראו בשנים הקרובות חייהם של כל אחד ואחת מתושבי ישראל, ובעוד הציבור החרדי מועלה שוב ושוב על מוקד השנאה של ליברמן מזה ולפיד מזה, מסכם הפרשן הפוליטי הבכיר בישראל, איש 'חדשות 12', את רשמיו הקשים.
וכך הוא כותב, בין היתר: "מה שהחל כמהלך לגיטימי של ליברמן בעד חוק הגיוס ונגד הפוליטיקאים החרדים, התפתח למסע הסתה רב-משתתפים נגד האזרחים החרדים".
קריקטורה בביטאון 'ישראל ביתנו' ברוסית הציגה חרדי עם שטריימל וזקן סוחב עגלה עמוסת שטרות, שלקח שלא כדין. יאיר לפיד פרסם סרטון דמיוני שבו ליצמן ודרעי אומרים 'תביאו עוד טריליון שקל לישיבות, רוצים את כל הכסף של מדינת ישראל'".
"באחד הימים של אוגוסט האחרון גילתה קרן ברל כצנלסון ש-43 אחוזים מביטויי השנאה ברשת באותו יום הופנו נגד החרדים - עלייה מ-39 אחוז יום קודם. 'לאחר התבטאות דל מנהיג, יותר אנשים מרשים גם לעצמם להתבטא בשנאה כלפי האחר', הסהירה מנהלת הפרויקט. כאן לא חסרו מנהיגים ולא חסרה שנאה".
"ראש עיר פרובוקטור מהצפון התלונן שהיהודים, סליחה: החרדים, 'מטנפים את העיר' - כותב עמית סגל על רון קובי מטבריה - ראש עיר אלמוני מהדרום (ניסן בן חמו מערד. ק.ר.) קבע ש'35 אחוז חרדים זה גרוע' וראש עיר תאב פרסום מהמרכז (כרמל שאמה מרמת גן) הגדיל לעשות: כשהחרדים העזו להתנגד לתחבורה ציבורית בשבת הוא הודיע: על כל ניסיון סחיטה באיומים, נפנה מוסדות חינוך שלכם שיושבים באהבה בעירנו על קרקע שלנו".
הפרשן מפנה גם להתנהלות הפרקליטות, ש"התגייסה לסכל את האיום המסוכן של הופעות בהפרדה", וכן ל"עיתונאי מוכר שדרש רשיון הורות מחרדים שמטיילים בתל אביב, עיר שכידוע הכניסה אליה מותרת רק לחילונים ליברלים, אוהבי אדם"...
"הפוליטיקה היא קרקס, וכל פעם מקרקסים מישהו אחר. אבל יש הבדל עמוק בין משחק פוליטי קשוח ולגיטימי ובין הפיכתם של מאות אלפים לגוש שחור גדול, טפילי ומאיים. אפשר לחלוק עמוקות על הציבור החרדי על התעקשותו לגרור רגליים בהצטרפות לשוק העבודה ולמיזם הציוני, ועדיין להזדעזע ממה שהתרחש בבחירות 2019 ב'. אפשר לתמוך בקיצוץ קצבאות, חוק גיוס ושבירת המונופול החרדי על הדת בישראל, ועדיין להבין שמדובר בגל שנאה מלאכותי לחלוטין".
עמית סגל זועם: "האם מישהו חושב שהתיעוב המאורגן הזה יעזור לגייס חרדי אחד או להכניס אותו לשוק העבודה? האם המטרה היא שיפור פני המדינה או השחרת פני הציבור הכי שנוא בישראל, חוץ מהערבים?".
"בניגוד לציונות הדתית או לשמאל, לחרדים אין שום דרך להשיב מלחמה (אלא אם הגידופים של ליצמן ללפיד נחשבים תשובה). אין להם אף מאחז משמעותי בתקשורת או באקדמיה. הם מוכים ומוכים מדי יום, בלי שום אפשרות להתגונן".
הפרשן הבכיר חותם את טורו יוצא הדופן בקביעה: "גם לתושבי אלעד, רכסים וקריית ספר מגיע שיתייחסו אליהם כבני אדם, ולא כמטרת דמות בבחירות".