היום, ג' אלול, חל יום פטירתו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל; 'כיכר השבת' מגיש - קווים לדמותו.
הרב קוק נולד לאביו, ר' שלמה זלמן, בשנת תרכ"ה. בהגיעו לגיל 20, הוסמך להוראה על ידי בעל 'ערוך השולחן', הגאון רבי יחיאל מיכל אפשטיין זצ"ל.
לאחר שהתארס, למד הרב קוק בישיבת וולאז'ין בראשות ראש הישיבה הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל, ולאחר נישואיו עבר ללמוד בפוניבז'.
בהמשך שנותיו נקרא הרב קוק על ידי תושבי העיר יפו לכהן כרב העיר, וראה בכך הזדמנות פז לעלות לארץ ישראל.
בתקופה שלאחר מכן תמך הראי"ה בבית הספר 'תחכמוני' בירושלים, ששילב בין לימודי קודש ולימודי חול - מה שעורר התנגדות עזה מצד רבים מרבני ירושלים. במקביל הוא שימש כמנהל הרוחני של תלמוד תורה 'שערי תורה'.
באותה תקופה יצר הרב קוק קשרים אישיים עם מנהיגי הפועלים ותמך בהתיישבות החקלאית. במסגרת זו, הוא תמך ב'היתר המכירה' בשנת השמיטה, ואף התיר את השימוש בפסח בשמן העשוי משומשום - ממשפחת הקטניות האסורה לאשכנזים באכילה בפסח.
יצוין, כי אף שהראי"ה חיבב את אנשי ה'מזרחי', הוא חלק על דעתם בנושא הפרדת הציונות מהדת, ושכנע אותם רבות למחות בפני אנשי ההסתדרות הציונית האנטי-דתיים.
בשנת תרע"ט נענה הרב להזמנתם של ראשי מוסדות וישיבות, ושל חלק מרבני ירושלים, להתמנות לרבה של עיר הקודש, זאת לאחר כמה שנים בהן לא היה לה רב, מאז פטירתו של הגאון רבי שמואל סנלט זצ"ל.
בתפקידו כרב העיר, הקים הרב קוק את מוסד הרבנות הראשית לישראל, ועמד בראשה.
במקביל, באסיפת רבנים מיוחדת שהתקיימה, הביע הראי"ה התנגדות נחרצת למתן זכות בחירה לנשים, ולהיבחרן לתפקידים ציבוריים, ובכך חבר לעמדת הרבנים החרדים, בשונה מרבני המזרחי.
כידוע, רבנים רבים בציבור החרדי, בהם מרנן ה'חזון איש' והגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, ה'בריסקער רב', התנגדו לשיטתו הציונית של הרב קוק, ואך נלחמו בה בתוקף.
אך אלו היו מתונים יחסית, לאנשי 'העדה החרדית', שניהלו נגד הרב קוק מלחמה יצרית, וחלקם אף הוציאו חוברות ופשקווילים בהם גידפו אותו בשלל שמות גנאי. בל"ג בעומר הועלתה בובה בדמותו באש, בחוגי הקיצונים.
בסוף ימיו נאבק הרב קוק במחלה קשה, ובעצרת גדולה בה נישאו תפילות לרפואתו הוסיפו לו את השם חזקיהו.
מרן הרב קוק נפטר כאמור בג' אלול, בשנת תרצ"ה, והוא בן 70, ונקבר בהר הזיתים בירושלים.