ה-1 בספטמבר הוא התאריך שחודשיים שלמים יחלנו לו וחיכינו לו, אז למה עכשיו כל מה שאנחנו מרגישות זה 'קווץ'' חזק בלב?
להיות אמא ב-1 בספטמבר:
1. זה בראש ובראשונה להבין שהשגרה המבורכת בפתח ועכשיו כולם יהיו יותר שפויים, בעיקר את.
2. זה לחוות איתם מהתחלה איך מרגישה ילדה בסוף החופש הגדול.
3. זה לעצור שניה להסתכל עליהם ולהבין שהם גדלו ושהזמן חולף מהר. (הרגע היא נולדה והנה עכשיו את עוטפת לה ספרים.)
4. זה לשחרר אותם לידיים של מישהו אחר. שיחנך, יטפל והיום, במיוחד בתקופה האחרונה, זה כל כך רגיש ואפילו מפחיד.
5. זה לראות אותם בפתח של הגן בוכים ועצובים שאת הולכת, להבטיח שאת תחזרי ולבכות אח"כ בעצמך בלי שאף אחד יראה.
6. זה לדאוג. מה הוא עושה עכשיו? אולי הוא לבד? ולרצות ללכת לגן להחזיר אותו אלייך ולחבק אותו בלי סוף.
7. זה להתפלל כל הזמן מכל מקום - ברכב או בעבודה, שיהיה להם טוב ושיצליחו ושנדע איך ומה לא וכן לומר, שנתקן וחלילה לא נפגע.
לא רק ב-1 בספטמבר, אלא תמיד ובכל זמן, עכשיו זה רק צף.