דוד חכם הרסון: השיר מבוסס על מאמר כ"ה הנפלא בספר ליקוטי מוהר"ן שם רבי נחמן מלמד אותנו "ובזה טועין החסידים הרבה שפתאום נדמה להם שנפלו מעבודת השם ובאמת אין זה נפילה כלל, רק מחמת שצריכין לעלות ממדרגה למדרגה ואז מתעוררין ומתגברין מחדש הקליפות, שהם התאוות והבלבולים והדמיונות והמחשבות והמניעות כנ"ל, על כן צריכין להתגבר בכל פעם מחדש לחזור ולהכניע ולשבר הקליפות והמניעות וכו' שבכל מדרגה ומדרגה מחדש, אבל באמת אין זה נפילה כלל".
בהשראת המאמר הזה ובהשראת הספרון של הרב בזאנסון נ"י שנקרא "אין זה נפילה כלל". כתבתי את השיר כדי לחזק את עצמי ואתכם אחים ואחיות יקרים ויקרות.
גם אם נדמה לנו שאנחנו בירידה גדולה, אולי בכלל עלינו שלב? ומה אם נדמה לנו שאנחנו בעליה רצינית, אולי זה בכלל מגלצ'ה גדולה של גאווה?
אנחנו אף פעם לא באמת יודעים מתי אנחנו עולים ומתי יורדים, אבל אנחנו צריכים תמיד להמשיך להלחם ולהתמודד עם הירידות וגם עם העליות, וזה בעצמו הנצחון.
אתם בטח שאלתם את עצמכם למה אני שר אין "זה" נפילה ולא אין "זו" נפילה נכון?.
אז התשובה נמצאת בספרון של הרב בזאנסון. (מאוד מומלץ לקרוא!!)
הוא מציע שם פרוש מעניין ומיוחד מדוע רבי נחמן כתב אין "זה" נפילה ולא אין "זו" נפילה כמו שיותר נכון בשפה העברית המודרנית.
טמון פה סוד גדול: אי אפשר להתכחש לנפילה, היא כואבת, מביישת, ומאוד קשה לקום ממנה, אם אני אנסה להשלות את עצמי שאין "זו" נפילה, אני משוגע, הרי כן הייתה פה נפילה, עובדה נפלתי.
ולכן רבי נחמן אומר אין "זה" נפילה. נכון זו הייתה נפילה אבל המצב בכללותו איננו נפילה, אנחנו דווקא מתקדמים- עלינו ממדרגה למדרגה, כמו ילד שעולה כיתה ופתאום כל מה שהוא למד מתערער מול החומר החדש והקשה יותר שהוא צריך ללמוד .
אז בעצם דווקא בגלל שעליתי שלב, הקליפות החדשות חזקות יותר ולכן נפלתי, אבל אסור להשאר למטה אני צריך להתחזק ולקום על הרגלים, "אין זה נפילה כלל"!!!.
מאחל לכולנו שנזכה לעבור את הירידות והעליות בשלום, נצליח למצוא את הקול שמחזק אותנו להמשיך לחפש ולמצוא לעלות ולרדת ושוב לחפש ולמצוא לעלות ולרדת ושוב לחפש ולמצוא לעלות ולרדת. יו איזה סחרחורת... "וכשהכל שוב מתגלגל..." עד יבוא גואל. במהרה ממש.