מחלוקת הלכתית רבת שנים, הכוללת שלל חילוקי דעות וחילוקים בין הסוגים השונים, מתקשה לקבוע עמדה חד-משמעית מה מברכים על מאכל הפיצה: 'המוציא לחם מן הארץ' או 'בורא מיני מזונות'.
למעשה, המחלוקת מורכבת ממספר נקודות עיקריות, ובלא מעט פיצריות המוכרים מבהירים לשואלים כי הכל תלוי במספר המשולשים שהם אוכלים - האם זה נחשב לקביעות סעודה או לא.
אחת השאלות, נוגעות ללישת הבצק. אם לשים רק קמח, מים ושמרים - שאז מברכים 'המוציא', או לשים את הבצק בשמן, חלב או מי פירות.
המחלוקת התעוררה מחדש בנוגע לסניפי 'פיצה האט', רשת המופעלת על-ידי זכיינים, אשר חלקם ללא תעודת כשרות כלל ואילו מרבית הסניפים הכשרים נמצאים תחת כשרות בד"צ 'בית יוסף' בעוד חמישה סניפים כשרים בירושלים, נמצאים תחת בד"צ 'קהילות'.
במודעות רחוב שפורסמו מטעם בד"צ 'קהילות', נכתב בין היתר: "לעניין הברכה על הפיצה של 'פיצה האט' אשר נאפית באופן שונה מהרגיל, הכרעת רבני הבד"צ היא שלבני אשכנז ברכתה 'המוציא' ולבני עדות המזרח הדבר ספק, לכן יברך מקודם 'המוציא' על פת או שיאכל בכדי שיעור קביעות סעודה שברכתו לכולי עלמא 'המוציא'".
מנגד, אחד מרבני הכשרות 'בית יוסף' טען כי מכיוון שב'פיצה האט' מוסיפים כמות גדולה של שמן, עד כדי כך שטעמו מורגש, הרי שלספרדים ההולכים לפי פסקי מרן הבית יוסף, בעל ה'שולחן ערוך', הברכה מלכתחילה היא 'מזונות' ואין צורך להחמיר.
רב העוסק בתחום הכשרות הסביר ל'כיכר השבת' את המחלוקת בין האשכנזים לספרדים: "מתברר כי הבצק, רובו מים, אך הפיצה נאפית בתבנית עם שמן עמוק קצת, מה שנותן טעם שמנוני בבצק הפיצה. השאלה היא, האם מתייחסים לטעם השמן, כפי פסיקת הרבנים הספרדים ואז ברכתו 'מזונות', או שמתייחסים ללישה במים, כפי פסיקת הרבנים האשכנזים, ואז ברכתו 'המוציא'".
לגבי ההשוואה שיש המבקשים לעשות לסופגניות, שם הבצק נילוש במים אך מברכים 'מזונות' כי הוא מטוגן בשמן עמוק, מתברר כי יש הבדל בין טיגון לאפיה, והמחלוקת בין השיטות השונות בהלכה לגבי הברכה על הפיצה - עדיין קיימת.