אם אינכם יכולים להפסיק לתהות לגבי נכונותה של החלטה שקיבלתם לפני שעות, ימים או אפילו שבועות, יתכן שיש לכם FOBO: פחד מאופציה טובה יותר. על פי מחקרים, זוהי תופעה שכיחה שמתרחשת כאשר אנשים מתמקדים כל כך בבחירתם המושלמת, עד שהם ממשיכים לחשוב על האפשרויות שקודם לכן שללו.
עורכי המחקר אומרים שתופעת ה-FOBO מביאה לעתים קרובות לתסכול וחרטה וזה מראה לנו שלא תמיד רק התוצאה של ההחלטה חשובה; לפעמים גם תהליך קבלת ההחלטות יכול להשפיע על בריאותנו ורווחתנו.
בסדרת ניסויים שפורסמו בכתב העת "אישיות ופסיכולוגיה חברתית", בתרגום חופשי, פסיכולוגים מאוניברסיטת ווטרלו בדקו סוגים שונים של "ממקסמים" - אנשים שמקבלים החלטות על ידי ביצוע חיפושים נרחבים כדי למצוא את הבחירה הטובה ביותר האפשרית, באופן מוחלט. זה יכול להתבטא בקריאה בתפריט שלם שלוש פעמים לפני ביצוע הזמנה, או בדיקת כל מקום אפשרי ברחבי העולם לפני הזמנת חופשה.
סוג אחד של מקסום, למשל, הוא "ממוקדי קידום". אנשים אלה נוטים לקבל החלטות המבוססות במידה רבה על אלו שיעניקו להם את הרווחים הגדולים ביותר - כספיים, חברתיים או אחרים. בניסויים שערכו, החוקרים גילו כי אנשים אלה נוטים להחליט די מהר ולרוב היו מרוצים מהבחירות שלהם וחוו חרטה מועטה.
אבל סוג אחר, המכונה "ממוקדי הערכה", מקדיש זמן רב יותר לשקלול האפשרויות ושקילת גורמים רבים ושונים - כמו מה אחרים עשויים לעשות במצבם, או איזו בחירה תגרום להם להראות טוב בעיני חבריהם. הבעיה, אומרים החוקרים, היא שהם לא יכולים להפסיק להרהר על כל האפשרויות שלהם, אפילו לא אלו שנמחקו כבר מהרשימה.
"הלך הרוח הכללי של אדם מסוג זה הוא משהו כמו 'אני לא רוצה לעשות שום דבר עד שהבנתי מה הדבר הנכון לעשות'", אומר מחבר המחקר הראשי, ד"ר ג'ף יוז. "אמנם זה יכול להיות מועיל לפעמים, אך זה יכול גם לגרום לאנשים 'להנעל' במצב שבו הם ממשיכים לחשוב ולהעריך מחדש את האופציות, מבלי לקבל שום החלטה".
וזה הרגע בו FOBO נכנס לתמונה. "זו לא היתה בחינת אפשרויות חדשות שבסופו של דבר הוכרו כשליליות, אלא החזרת אפשרויות ישנות ושקילתן מחדש", אומר יוז.
"מה שהביא לתסכול וחרטה היה כאשר המשתתף בחן אפשרות, החליט שזו לא אפשרות טובה וחיסל אותה, אך לאחר מכן החזיר אותה שוב לשיקול".
לא רק שזה יכול למנוע מאנשים ליהנות מהאפשרות שהם בחרו בפועל, אלא שמחקרים קודמים הראו כי סוג זה של קבלת החלטות קשור גם לדיכאון ודחיינות. "אם אתם נוטים להרגיש מתוסכלים או מתחרטים על החלטות על בסיס קבוע, זה יכול להוביל לתוצאות שליליות למדי, כמו שביעות רצון נמוכה יותר מהחיים", אומר יוז.
אז איך אפשר להימנע מ-FOBO? המחקר של יוז עד כה התמקד רק בזיהוי הבעיה ולא בבדיקת הפתרונות האמיתיים, אבל יש לו כמה הצעות.
"באופן כללי, אני חושב שמה שעשוי לעזור לאנשים זה להזכיר לעצמם 'להרפות' מהאפשרויות הרעות האלה", הוא אומר. כן, עדיין עליכם לשקול את כל הבחירות שלכם - במיוחד בקבלת החלטות גדולות וחשובות. אבל אתם צריכים גם "לנסות לבטוח בתחושת הבטן שלכם כשאתם בוחנים אפשרות ומרגישים שהיא לא טובה", הוא מוסיף.
לקבלת החלטות פחות חשובות, הוא אומר, נסו להסתמך על סטנדרט של "מספיק טוב". חשבו על האיכות המינימלית ממנה הייתם מרוצים וחפשו משהו שמעט מתעלה עליה. בחרו בזה - ואז הפסיקו לחשוב. "זו דרך לפשט את ההחלטה ולעבור לדברים החשובים לכם יותר", הוא אומר.
אם זה לא עובד, הוא אומר, תנו לעצמכם מגבלת זמן. ממקסמים נוטים לדחות את ההחלטה הסופית זמן רב ככל האפשר, אומר יוז, נאחזים בתקווה שהם ימצאו משהו טוב יותר. זה אולי נראה חכם, אבל זה אומר שהם ימשיכו לתהות, "מה אם?".
"אמרו לעצמכם, 'אני הולך לבזבז 30 דקות בחקר כרטיסי טיסה וזהו - אז אני קונה את הטוב ביותר וממשיך הלאה'", הוא אומר. "זכרו שכשאתם מקבלים החלטה, לזמן שלכם יש גם עלות שצריך לקחת בחשבון, אז למה לא לבזבז את הזמן הזה על ההחלטות החשובות לכם ביותר?"
יוז מדגיש כי המחקר שלו לא בדק את איכות ההחלטות ולכן אין כל התחייבות שאסטרטגיות אלה יכולות לעזור לכם להזמין את הטיול הטוב ביותר, לחסוך הכי הרבה כסף או לקבל החלטות חכמות יותר בסך הכל. אבל לפחות אולי תרגישו טוב יותר בבחירות שלכם לאחר ש'תסגרו' עליהן לבסוף - וזה בהחלט יתרון בפני עצמו.