דף כז
*התפסה וחילול. *אונאה להקדש.
-
האיבעיות בהיו לפניו בהמות קדש בעלות מום ושייך להתפיס ולעשות תמורה באיסור או לחלל בהיתר, ואמר לשון תחת דמשמע זו וזו 1. שתי בהמות קדש בע''מ ושתים חולין תמימות, בעי האם מתכוון להתפיס ולוקה או נתכון לחלל בלא שביך התירא ועביד איסורא. 2. קדש תמימה ובע''מ וחולין תמימה ובע''מ, האם מתפיס בתרוייהו וילקה שתים או שהבע''מ תחת בע''מ דלא יעשנה וילקה אחת. 3. קדש שתי תמימות ואחת בע''מ ושלשה חולין תמימות, האם הבע''מ הויא בהתפסה דומיא דתמימות או בחילול. 4. קדש שלש תמימות ואחת בע''מ וארבע חולין תמימות, האם הויא בהתפסה כיון דאתחזק באיסורא שלש זימני, ועלו בתיקו.
-
דיני אונאה להקדש 1. הקדש בעל מום שיוצא לחולין צריך לחללו בשוויו כדי שההקדש לא יתאנה, וזהו לרבי יוחנן מדרבנן ולר''ל מדאורייתא. וקאי על אונאה והא דאמרינן אין אונאה להקדש זהו דחוזר אף בפחות מכדי אונאה, או בביטול מקח ואיפוך דלר''י הויא מדאורייתא. 2. אלו שאין להם אונאה העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות, אמרינן דאיכא ביטול מקח לרבי ירמיה בקרקעות ולרבי יונה אף בהקדשות, ופליגי להו''א האם ניתן לחלל הקדש שוה מנה על פרוטה, ולמסקנא לכו''ע חל ופליגי אי הוי לכתחילה. 3. שנים ששמו בהקדש וטעו יש להחזיר את האונאה להקדש, ובשמו שלשה לא הדר, אפילו מאה אומרים שטעו, ואף דלענין אומדנא אזלינן בתר רוב דיעות ויד הקדש על העליונה, קסבר דהוי דרבנן ואזלינן לקולא.
הדרן עלך פרק חמישי דתמורה!
שאלות לחזרה ושינון
א. האפשרות להמיר או להתפיס והמקרים (4)
ב. דיני אונאה להקדש (3)