שופטי בג"צ שהכריעו שוב כנגד הציבור החרדי, כנגד כל היגיון בריא, בחרו במקרה זה שלא לחשוב מחוץ לקופסה, וכן בחרו שלא לשמור על המיעוט מפני הרוב, או על המיעוט מפני החוק שבחרו עבורו הרוב ושלא בטובתו.
כן החליטו שלא להשתמש שימוש נוסף וחוזר בדרכו של השופט ברק – 'שהכול שפיט', ולמרות שלפי החוק היבש אכן אין להפריד הפרדה מגדרית במרחב הציבורי – יכלו הם לדון בחוק עצמו שהוא איננו מידתי ואינו משרת את לשון החוק ואת רצון הציבור דנן – במקרה זה הציבור החרדי.
גם העותרות אינן כאלה הבאות לשמוע זמר ואומן חרדי, הן לא מבקשות לבוא ולהשתתף באירוע ללא הפרדה, הן לא הצרכניות של תרבות מסוג זה, וכל רצונם ומהוויים הוא, להתעמר ולהתריס כנגד ציבור שלם – רק בשל היותו חרדי.
ציבור כזה, שכל אשמתו ופשעו מתמצים בכך שהוא מבקש ליהנות 1/360 מתקציב התרבות של עיריית עפולה, השופטים הלא נכבדים בעיניי, בחרו לפגוע בלי להניד עפעף במגזר שלם – כמי שאומר אני ואפסי עוד, כי מי באמת יכול להם.
אבל... כפי שאמרו חכמים יודעי העיתים: 'לכל שבת יש את מוצאי שבת'.
אחד הנושאים שמפחידים ביותר את שונאינו ומחפשי רעתנו, היא הדמוגרפיה, היא זו שמאיימת על עצם קיומם, כי בו בזמן שהם מבלים ומגדלים כלבים וחתולים, הציבור שלנו גדל ועושה ציונות אמיתית – ולא כמס שפתיים אלא בתכלס' מיישבים את ארץ אבותינו ואת נחלתנו, אותה קבלנו ממי שנתן לנו את תורתו, ואותה אנו מבקשים לשמור ולקיים גם בצורת צריכת תרבות מעין זו.
כל התחזיות מלמדות כי בעוד כעשור או שניים, נהיה הרוב במדינה.
או אז, החוק ישונה ויהיה כזה שמחייב הפרדה מגדרית במרחב הציבורי באירועים וכנסים ומופעי תרבות, ואשר על כן יהיה אסור לקיים כל אירוע תרבות שלא בהפרדה, גם אם כל האירוע וכל משתתפיו יבקשו לקיימו שלא בהפרדה.
באותו מוצאי שבת נזכיר להם את 'שבת עפולה'...
להזכירכם, כי את אחיהם הערבים, אשר מקיימים אירועים בהפרדה מגדרית, הם לא תוקפים ולא מפריעים להם לנהל את חייהם לפי אורח חייהם המסורתית או התרבותית.
גם שופטי בג"צ יודעים לאסור בניגוד לאותו חוק של הפלייה מגדרית, את אותם יהודים שמבקשים לעלות (באיסור תורה) להר הבית, רק בשל היותם יהודים.
אילו היה מדובר במגזר החרדי, שופטי בג"צ היו יודעים לומר, אם יש הפלייה מגדרית, הרי שההר יהיה סגור עד אשר יתאפשר לכל אחד ללא הבדל דת גזע או מין.
אך בירושלים אמנם יש שופטים, רק שהצדק מהם והלאה...