שבעים שנות מדינה, שבתחילתה אמר דוד בן גוריון "הם ייעלמו לשחר ההיסטוריה", אלו הנקראים חרדים. גם מורו ורבו הרצל חשב כך, ראו מדינת היהודים עמ' 62, ומאז הקמתה נתונים החרדים למשל ושנינה מתוך שנאה לכל דמות חרדית, מי שעובר על הקריקטורות של הקריקטוריסטים אנחנו עם האף הגדול, עם הפאות המסולסלות, שמנים, מסריחים ומגעילים.
במשך שנים התרגלנו לשנאה הזאת והשתדלנו לחיות עם זה. אך לאחר שנים של שנאה עברו למצב חדש של "קנאה", מקנאים בנו. יש כיום, מעורכי דין ורופאים חרדים ועד נהגי אוטובוסים חרדים, שלא לומר עשרות אלפי מתנדבים ב'איחוד הצלה', זק"א, ועוד. קרנות צדקה שעוזרות גם לחילונים, למשל.
די לעבור מתחילת רחוב מלכי ישראל בירושלים ורחוב חזון איש רבי עקיבא בבני ברק, לראות מי הם בעלי החנויות. כולם עד האחרון שבהם - אנ"ש.
זאת ועוד, מפעלי הייטק ברחבי הארץ מיושמים עם ציבור חרדי. בהר החוצבים בירושלים יש את קריית המדע שרגל חרדית לא הגיעה לשם וכיום בכל המפעלים גאים על שיתוף ציבור חרדי. יש היום בקרית הטבע 8 בתי כנסת, למעלה מעשר מסעדות כשרות למהדרין, זה עונה על הדרישה של ציבור העובדים.
נוצר קשר מיוחד בין הציבור החילוני והחרדי, יש התעניינות גדולה של הציבור החילוני באורח חייו של הציבור החרדי.
אחרים מחוץ למערכת הזאת - עסקנים, חברי כנסת ידועים, עיתונאים בכירים, מבטאים את הקנאה בכל ערוץ שאפשר. לשמוע הבוקר את הדיווח של כתב לענייני משפט על הישיבה ההזויה של השופטים אתמול בלילה תוך כדי האירוע בעפולה, הכתב מסביר לנו שהשופטים "פחדו" מתקדים של עפולה.
אז זהו, עברנו משנאה וקנאה לפחד.
הם היום מפחדים מהגידול של הציבור. אין עיר בארץ שאין בה ריכוז חרדי, מאילת וערד בדרום ועד טבריה, עפולה, מעלות, נצרת, כרמיאל וצפת בצפון.
העסקונה החילונית - מהשופטים, חברי כנסת ועיתונאים, כולם מדברים על פחד מהשתלטות הציבור החרדי על המרחב הציבורי. לערבים מותר לעשות אירועים בהפרדה, את זה מבינים שופטי בית המשפט התחתון והעליון, ולא מדברים על פחד, אך מאתמול נכנסו לתקופה חדשה של "פחד", ולכן צריך לנקוט בטקטיקה אחרת, גם נגד הרפורמים, עיתונאים, שופטים וחברי כנסת מסיתים.
מאבק נגד שנאה וקנאה הוא מאבק אחר ממאבק נגד מישהו שמפחד ממך.
תשמעו את הדו שיח של לפיד, ליברמן ושאר אנשים הדומים להם, הם מדברים מתוך "פחד". לפיד יש לו גם גנים של שנאה מאבא שלו. הייתה תוכנית טלוויזיה "פופוליטיקה" שבו היה פנל של טומי לפיד, אמנון דנקנר וישראל אייכלר.
מפיקת התוכנית פנתה אלי והשתתפתי בתוכנית הראשונה, ראיתי את השנאה בעיניים של טומי לפיד, הבנתי מיד שמקומי לא שם. שם צריך להופיע מישהו שידבר בשפה שלו, "ענה כסיל כאיוולתו" והצעתי למפיקה שיביאו את ישראל אייכלר והתוכנית הראשונה שישראל אייכלר הופיעה בה הייתה בליל פורים. אייכלר הופיע עם שטריימל לאולפן וטומי לפיד לעג ושאל מה התחפושת הזאת, הוא חטף מיד בשניים מישראל אייכלר שהזכיר לו מי היה הסבא שלו ועוד כמה פנינים.
השנאה הזאת נשארה אצל כתב 'במחנה', יאיר לפיד. עברה תקופה, וכמו שאמרנו משנאה עברו יוצאי לפיד לקנאה ועכשיו לפחד ולכן גם גנץ מגמגם מפחד.
אנחנו לא מפחדים ולא זורעים פחד!
ובכל זאת, שאלה קטנה: למה לא מופיע בתקשורת מישהו רהוט שיסביר למה אנחנו רוצים לשבת בהפרדה? בתקשורת מעלים עיתונאים צעירים [אנני יודע איפה הם למדו תקשורת] שלא יודעים להסביר את אופי החיים החרדי אלא עונים בשפה החילונית, וחבל.