בקהילות חסידיות רבות יציינו השבת את יום הסתלקותו של רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, המכונה 'החוזה מלובלין'.
החוזה מלובלין היה תלמידו הקרוב של רבי אלימלך מליז'ענסק זיע"א, וכאשר נחלש ר' אלימלך, החל לשלוח את החסידים הרבים שבאו לשהות במחיצתו בליז'ענסק, אל תלמידו המובהק 'החוזה מלובלין' שהמשיך את שושלת החסידות.
את הכינוי 'החוזה' קיבל בשל ראייתו הרוחנית העתידה, ובשל מופתים רבים אותם הוא חזה מראש.
החוזה נולד לאביו הרב אברהם אליעזר שהיה אב בית-הדין מקומי, ובמשך השנים, נעשה החוזה לתלמידו של רבי שמעלקא מניקלשבורג.
בהמשך שהה גם בקרבת ה'מגיד ממעזריטש', ובאותה תקופה התקרב מאד גם לרבי לוי יצחק מברדיצ'וב.
לאחר פטירתו של המגיד ממעזריטש, חזר החוזה לשהות בקרב רבו, רבי שמעלקא מניקלשבורג, ולאחר פטירתו הפך לתלמידו הקרוב של רבי אלימלך מליז'נסק.
ה'חוזה' מלובלין נהג בצעירותו לכסות את עיניו בזמן יציאתו לרחוב, ורק כאשר היה מגיע לבית המדרש, היה מסיר את הכיסוי.
בזמן הנהגתו של 'החוזה' הגיעו כל גדולי הדור והחסידות לשהות במחיצתו, בהם: רבי יעקב יצחק ורבי שמחה בונם מפשיסחא, רבי מאיר הלוי מאפטא, בעל 'ישמח משה' מסאטמר, רבי צבי אלימלך מדינוב, בעל "בני יששכר", רבי יחזקאל מקוזמיר, רבי נפתלי מרופשיץ, רבי קלמן מקרקא, בעל ה'מאור- ושמש', רבי צבי הירש מזידיטשוב ועוד.
בספרו של הרב יקותיאל קאמעלהאר 'דור דעה' מסופר על 'החוזה המלובלין' שבערב יום הכיפורים היה מפשפש במעשיו של כל השנה, ולא היה מוצא אפילו פעם אחת שבה הגיע לכלל הקפדה על יהודי כלשהו.
עוד מסופר על אחד מחסידיו שראה במשך 22 שנים את 'החוזה' קם לאמירת תיקון חצות, מבלי לאחר בזמן אפילו לא פעם אחת.
על עבודת התפילה של הרה"ק מלובלין אמר הרה"ק הרר"מ מפרמישלאן כי מי שרוצה להבין את הפסוק של "ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד", שיביט ויסתכל היטב על עבודת התפילה של הרה"ק מלובלין.
בחצרות צאנז ורופשיץ נהוג לייחס ניגון מסויים אותו הם שרים בשבת על הפיוט 'לאל אשר שבת' לניגון אותו הלחין 'החוזה'.
'החוזה' מלובלין זיע"א הספיק להוציא שלשה ספרים על התורה והמועדים, הספר 'דברי אמת', 'זאת זיכרון' ו'זכרון זאת', והוא נסתלק לעולמו בט' באב בשנת תקע"ה.
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.