גל של גניבות פקד לאחרונה את אחת הישיבות הליטאיות בארץ. הגנב, ידע היטב היכן נמצאים חפצי הבחורים בחדרי הפנימייה, והיה מגיע באישון לילה או בין הסדרים - כאשר הבחורים אינם בחדרים וגונב סכומי כסף גדולים וחפצי ערך יקרים.
כל הניסיונות ללכוד את הגנב עלו בתוהו, והמצב הגיע עד כדי כך שבחורים חששו להשאיר בחדרים כסף מזומן וחפצי ערך.
בגלל התעצמות התופעה, אחד הבחורים הציע דרך מתוחכמת שתפתור את מכת הגניבות ותביא לעונשו של הגנב. הוא טמן לגנב מלכודת בדרך בה שיער שהוא עושה את דרכו פנימה אל החדרים, כשהכוונה היא שהוא יתקל ויפול על מקומו ויברח. ואכן כך קרה.
הגנב הגיע שוב לישיבה ובעודו מטפס את דרכו פנימה, נתקל במלכודת שהוכנה לו מבעוד מועד, נפל ארצה ועליו ערימת קרשים. הוא נפצע בכל חלקי גופו וכוחות ההצלה פינוי אותו לבית החולים לאשפוז ממושך ומכת הגניבות בישיבה - פסקה.
בעלון 'דברי שי"ח', היוצא לאור מתורת מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי, מסופר כי במעונו של הגר"ח התייצב אחד הבחורים מאותה קבוצה שיצרה את המלכודת, ושאל האם עשה כראוי? מצד אחד, אמר הבחור, הגנב אינו חף מפשע ומגיע לו עונש גדול, מצד שני עונשו של הגנב הוא להשיב את הגניבה ואילו כאן נפצע הגנב בכל גופו ואף אושפז. "האם לא מדובר בעונש גופני חמור עבור גנב שאמור להחזיר ממון בלבד?", תהה הבחור.
תשובת מרן שר התורה הייתה נחרצת ביותר: "ודאי זה מגיע לו, הגנב עשה את זה לעצמו, אתם לא עשיתם לו שום דבר. את עונשו הוא עוד צריך לקבל, מה שהוא לקה זה מה שהוא גרם לעצמו, הוא נפל למלכודת שהוא עצמו חפר אותה, אין לכם ממה לחשוש".