אחת התופעות הבלתי מובנות ובלתי מוסברות זה חופשת הקיץ... הארוכה מיני ים ורחבה מיני ארץ וחו"ל. ההיגיון נעדר במקום שצריך להמצאות, הדעה יצא לה לחופשה עם ילדי וילדות ישראל ומחנכיהם, ובכל עיר ועיר מנסים ההורים להיקהל בקיטנות ולעמוד על נפשם, ולשרוד את ימי תמוז הלוהטים מבית ומחוץ.
חודשיים שלמים של פורקן לשם פורקן, של העדר סדר וחובה בחיים, בבוקר אומרים מה נעשה ובלילה מסכמים את שלא עשו, ילד קט וילדה בוגרת תרים אחר מטמון איכות ומילוי הזמן בתוכן שונה ומשונה הנוצר משעמום כרוני וחולני.
וכאן האב שואל: היתכן? "עם הספר" עם שבראש מעיינותיו חינוך הדור הבא, הן מבחינה תורנית והן מבחינה כללית, עם שרואה בדור הבא את בבואתו המפותחת שלו עצמו, האיך נפלו גיבורים במקום כה חסר הגיון ושכל.
שנה אחר שנה תוצאות החופש הארוך מכות בנו, אלימות לצד אסונות, פשע לצד חוסר ישע, פגועים לצד פוגעים, שברי כלים לצד שוברי כלים, עד מתי? עד מתי תמשיך החופשה הארוכה הזו חסרת כל הגיון ובסיס???
יודעי דבר טוענים שכל הפרשיה הקשה בה נהרג נער ממוצא אתיופי הייתה ירית פתיחה לאלימות הקיץ כולו! די לעבור בכל הערים והקריות השונות בשעות ליל בכדי לראות גדודי משועממים המחפשים תכלית ומעש בכדי להעביר עוד שעת "חופשה".
שר החינוך הקודם דיבר רבות על קיצוץ חופשת הקיץ, אך מציאות הפוליטיקה השבירה במדינת ישראל גנזו את החלום יחד עם השר שאולי יחזור במהדורה הבאה, ואולי לא.
אדוני מ"מ מפכ"ל המשטרה יש לי טיפ עבורך, שיפתור את מצוקת השוטרים העסוקים בלילות חודשי הקיץ בפיזור הפגנות ותלונות על רעש/ אלימות/ פריצות/ וכל מרעין בישין... פנה לשר החינוך בדרישה להאריך את תקופת הלימודים בעוד חודש ימים! צא ולמד מציבור בני התורה הזקוקים גם הם לימי מנוחה אך מסתפקים בשלושה שבועות בדיוק ומנצלים אותם עד תום בכל מטר רבוע בכנרת וכל טרמפידה אפשרית ברחבי ארצנו הקטנטונת.
ההתנתקות מהרצף ומהתזכורת היומית כבני אדם ובפרט לנוער ממחויבות והתמדה בסדר יום קבוע והגיוני, הינו אסון של ממש שנה שלמה של השקעה בחינוך התלמידים לעיתים יורדת לטמיון ונשכחים אורחות החיים התקינים ואפילו המעולים אותם רכשו התלמידים היקרים במהלך שנת הלימודים, האם אין זו בדיחה עצובה?!
בפרשת השבוע ישנו מעמד נשגב בו משה רבינו המנהיג הדגול שנשא את העם בליבו ועל כתפו מעביר בציווי אלוקים את שרביט ההנהגה לתלמידו אהובו יהושע בן נון שהפך בעצמו למנהיג ייחודי שהכניס את העם לארץ המובטחת והנהיג אותם במלחמות קשות ואירועים מורכבים והכל מכוח אותה סמיכה שקיבל בפרשתנו.
הרש"ר הירש בפרשתנו (במדבר כ"ז א') מצביע על כך שפרשיית סדר הקורבנות של התמידין והמוספין המופיעים בתורה מיד אחרי לפרשיית הסמכת יהושע לעיני כל העם למנהיג הינו מסיבת התזכורת היומית לעם על הצורך להיות כפוף לקורבנות "תמידין" וכו' ההתמדה הקבועה בסדר הקורבנות הינו חלק ממורשת ההנהגה של משה שעברה ליהושע אך גם לעם כולו בו הם מצווים מידי יום להתקשר עם בורא עולם בקורבנות קבועים ובכך לזכור את המוטל עליהם.
אדוני שר החינוך/ מנכ"ל המשרד/ וכל מי שהינו בעל השפעה על המערכת החינוכית במדינת ישראל, סייעו בידנו לאפשר לחינוך אותו אנו משקיעים בילדי מדינת ישראל להיות מיושם הלכה למעשה על ידי התלמידים ולא רק כחינוך תאורתי, במצב הנתון בו חופשת הקיץ הופכת את חלקים רבים במדינת ישראל לזירת פשע, אין ערך לחינוך הניתן במהלך השנה כולה, כאשר יש נתק של חודשיים מהבית החינוכי של התלמידים נוצר קרע הקורע את הרצף של התמידין ומה שמאפשר לנוער לצמוח ולהפוך לעם היהודי – עם הספר- מורשתו של משה רבינו ע"ה.
במקום לייצר תוכניות ללילות בחופי ישראל בהם מועסקים אנשי צוות רבים של עוסי"ם/ אנשי החוק/ ומתנדבים רבים מתחומים שונים, פעלו מיידי לקיצור החופשה הארוכה והבלתי הגיונית! ניתן לקצר בתקופה זו את ימי הלימוד אם צריך אך לא לנתק את הנוער מסדר יום וממחויבויות אישיות המנחות אותם להתנהגות אנושית סבירה ויותר מזה.
אשרי עמלי התורה, יושבי בתי המדרשות והיכלי הישיבות, המבודדים מהנעשה בעולם החיצון ועמלים בהוויות אביי ורבא, ומתייגעים ועמלים בחידודי התורה ונוגעים במתיקותה באר מים חיים, אשריכם שאינכם נזקקים לניסיון זה המאתגר בתים טובים ונאמנים של בנות בית יעקב ושאר מערכות החינוך השונות החרדי ושאינו, לונו בעומקה שלתורה! הגנו על הדור כולו! ואתם אנשי משרד החינוך היקרים לכו והציצו בשקט בפתחי היכלי התורה וראו כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה בלי חופשות קצרות או ארוכות... אלא עם ימי בין הזמנים המצומצמים הנועדו להחליף ולאגור כוחות ולה כימי חופש לשם ימי חופש!
הכותב הינו ראש בית המדרש ברקאי חיספין