דף יא
*דיני שירה ומהתורה ובנדבת צבור.
א. הדינים בשירה 1. המכים בחליל היו לר''מ עבדי כהנים לרבי יוסי ישראלים המשיאים לכהונה ולרחב''א לויים, ופלוגתייהו להו''א האם עיקר שירה בפה או בכלי ולמסקנא האם מעלין מדוכן ליוחסין ולמעשרות. 2. לר''מ השיר מעכב את הקרבן שנאמר ואתנה את הלויים ולכפר, ולחכמים אינו מעכב וקרא אתי ששירה ביום דומיא דכפרה. 3. ביכורים טעונים שירה בגז''ש טוב, ואף דאין אומרים שירה אלא על היין מיהו שייכא בהביא ענבים ודרכן בעזרה. 4. משורר ששיער פליגי אם הוא במיתה, ופליגי האם גזרו גם במסייע.
ב. מנין לעיקר שירה מן התורה 1. ושרת בשם ה' אלקיו. 2. תחת אשר לא עבדת בשמחה ובטוב לבב. 3. ישור במשא כי מבין הוא. 4. לעבוד עבודת עבודה. 5. שאו זמרה ותנו תוף. 6. ישאו קולם ירונו. 7. עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו. 8. משה ידבר והאלוקים יעננו בקול. 9. ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים להשמיע קול אחד. 10. ולא ימותו גם הם אתם.
ג. עולת נדבת צבור בעי האם טעונה שירה והספק מהו לשון עולותיכם, והשמועות 1. חזקיהו נמלך האם ישירו והורו לו שישיר, להו''א בעולת נדבה או עולת ר''ח או כבש הבא עם העומר, ולמסקנא נמלך דומיא דשליח צבור ושייך אף בעולת חובה. 2. בתשעה באב אמרו שירה והרי בטל התמיד אלא שהזדמנה להם עולת נדבה, ודחי דלא היתה שירה גמורה שהרי לא היה שיר של אותו היום, וכן בעי להוכיח מהכא לנסכים הבאין בפ''ע דאומרים שירה ונדחה. 3. למסקנא לא אומרים, דבעינן דומיא דשלמי צבור שקבוע להם זמן.
שאלות לחזרה ושינון
דף יא
א. הדינים בשירה (4)
ב. מנין לעיקר שירה מן התורה (10)
ג. האיבעיא בשירה בעולת נדבת צבור, והשמועות (3)
דף יב
*חורבן במוצאי שביעית. *קטני הלויים.
א. חורבן בית ראשון ושני היה במוצאי שביעית, והקושיות 1. יחזקאל התנבא בשנת כ''ה לגלות שזהו היובל וי''ד שנה אחרי שהוכחה העיר, אמרינן דזהו מלבד השנה שגלו בה, ונבוכדנאצר הגלה בשנתו השמינית שהיא השביעית לכיבוש יהויקים ובי''ח שהיא י''ט. 2. בית שני עמד ת''כ שנים ויוצא שחרב בשנה השישית לשמיטה, ותירץ דאתי כר''י ששנת חמישים עולה לכאן ולכאן ובבית ראשון לא החשיב שלש שנים שצר סנחריב, או כרבנן וכן בבית שני קאי אשארא, או שלא נמנו שש שנים עד שעלה עזרא. 3. ישראל מנו י''ז יובלות מכניסתם לארץ עד שגלו, ומייתי מכלב שכבשו שבע שנים וכן חילקו שבע שנים ולאחר מכן מנו יובלות וכך משכחת י''ד שנים לאחר החורבן היה יובל.
ב. קטני הלויים 1. אינו נכנס לעזרה לעבודה אלא רק לשיר, ושר בפה ולא בנבל וכינור. 2. לר''א בן יעקב לא מצטרפים למנין י''ב לויים ולא עולין לדוכן אלא עומדין בארץ וראשיהן בין רגלי הלויים. 3. נקראים לת''ק צערי הלויים כיון שמצטערים מזה שיכולים להקטין את קולם, או סועדי הלויים ועוזריהם.
שאלות לחזרה ושינון
דף יב
א. החורבן היה במוצאי שביעית, והקושיות (3)
ב. קטני הלויים (3)