זה קורה לכל אחד. סימני שאלה. בלבול. אכזבה. ושבר. זה קורה לכל אדם מאמין ולכל מי ששואל שאלות. יובל דיין יקירי וחבר נעורי, לא גילית את אמריקה כשגילית חסרונות ומומים בחברה החרדית. כל אדם מתבונן מבין ששום חברה איננה גן עדן מושלם.
כמה קל, וכמה חסר אחריות וילדותי ומתלהם להעיף את כל האשמות בחברה החרדית או הברסלבית, לגנות אותה בכל גינוי אפשרי, אמיתי ומדומה, ולהרגיש קדוש מעונה, עלק מחפש אמת.
בדיוק כמו שגילית את האמת של התורה ובזת לכל אדם וערך חילוני, הפכת את עורך ובחרת, כמו ילד קטן ומשתולל, לבוז לכל אדם וערך דתי. וגם את זה, במיטב הסלביות שלך, בחרת לצלם ולהשפריץ ברהיטות על עולם ומלואו שרק מצפה בהנאה לשמוע על אכזבות, על דם ותככים וכבוד וכסף. שאתה כמובן כרודף אמת מושבע, נקי מכל אלה. פשוט "התפכחת".
גם אנחנו התפכחנו, התפכחנו מהציפייה למצוא גן עדן בחברה הדתית. גילינו בני אדם, כמו כולנו, בעלי מומים וחסרונות, בני אדם, כמו בכל חברה, גם בעלי מעלות רבות, רצונות טובים ומעשים טובים.
אנשים מורכבים מטוב ורע, חברות מורכבות מצדיקים, בינוניים ורשעים. וכל אחד בעצמו מורכב מהכל.
רק אתה "גילית" שהכל שקר, שכולם רק רדפו אותך, ניצלו אותך, שיקרו לך, עשו עליך קופה.
מי לימד אותך להיות "נטול דעה עצמית"? זו לא התורה שאני למדתי. מי הטיף לך להיות "פלגמט" או "אכול שנאה עצמית"? ואיך אתה מעז להפיל את כל הבעיות הנפשיות הלגמרי פרטיות שלך, על הדת?
כאז כן עתה – אתה פוסל הכל, מקים כת חדשה שרק אתה הגורו הנבון שלה. הנבון והרהוט והמצטלם כל כך טוב לתקשורת הרעבה.
מי לימד אותך "לא לדווח לעצמך על עצמך" כשהעצה המרכזית של רבי נחמן שהיה פעם רבך, היא להתבונן, לחשוב, להתמודד, לתקשר קשיים ולברר אותם בכל הכנות?
התורה לא מבקשת ממך להפוך לבעל אישיות גבולית. אם כך מצאת את עצמך, כך באת אל התורה מלכתחילה. ואם אתה מכוון אצבע מאשימה למומים חברתיים, היית אמור כרודף אמת למחות עליהם, לתקן אותם, לגדול ולצמוח למרותם. כמו שאהבת תמיד לטעון שאת האמונה צריך לברר ולא להיות דוגמטי.
"שקרים שמתחזקים קהילות שלמות". "אין שם כלום מלבד כסף, וכבוד וכסף וכבוד". הייתי רוצה לראות אותך מסתכל בעיניים לאלו מתוך החברות האלה שכן האמינו בך וסייעו לך ואומר להם שאין שם כלום. כידוע לך, הם לא מעטים.
הייתי רוצה לראות אותך מסתכל בעיניים לכל החברים הנאמנים שלך שנמנים על אותן חברות של שקר וכסף וכבוד, כמה הם הזהירו אותך שלא תיבלע אתה לסחרחרה של כסף וכבוד שריחפה סביבך וחיבקת אותה בשתי ידיים!
מי ביקש ממך אמונה עיוורת? מי לימד אותך יהדות? בא לך לעשות מה שליבך חפץ? לך על זה, אבל כמו גבר. בלי לחפש אשמים ולהתמסכן, בלי להתחפש לקדוש מעונה שהתפכח.