דף מג
*המקראות במומין. *אדם יתר מבהמה.
א. בתורה נאמרו דיני מומין בבכור ובקדשים ובאדם וילפינן זה מזה, והשמועות 1. יבלת נאמרה רק בבהמה ודק ותבלול באדם, וילפינן בגז''ש גרב ילפת. ומופני בכך שגרב מיותר משום דמאיסא, דאל''כ נפרוך דבהמה קריבה בעצמה למזבח ואדם נתרבה במצוות ובכור קדושתו מרחם. 2. א''א שכולם יכתבו באחד וילמדו ממנו, להו''א דקלוט וחוטין ליתנהו באדם וגבן וחרום ליכא בבהמה, ולמסקנא כל הפרשה נשנית בשביל דבר שנתחדש בה. 3. א''א ללמוד חדא מתרתי: בכור אין קדושתו מרובה ואינו בפשוטין, קדשים אין קדושתן מאליהן, אדם אינו קרב בעצמו.
ב. איכא מומין שאדם יתר על בהמה דבעינן שוה בזרעו של אהרן, וזהו משום מראית העין והוי עשה אבל ליכא חילול עבודה 1. מומי הראש: כילון, חד מלמעלה ורחב מלמטה. 2. לפתן, שראשו רחב למעלה. 3. מקבן, כמו קרדום שערפו עגול וצר ברחבו. 4. ראשו שקוט ומשופע מלפניו. 5. סקיפת, חסר מאחריו. 6. שקוט, שראשו שמוט בין כתיפיו. 7. בעלי חטוטרות, אם יש בו עצם לכו''ע פסול וכשאין עצם פלוגתא. 8. קרח שיש לו שיער לאחריו ולא לפניו כשר, לפניו ולא לאחריו פסול, לפניו ולאחריו ובאמצע קרח לל''ק כשר ולל''ב פסול, ושאין לו כלל פסול, ור''י מכשיר קרחנים.
שאלות לחזרה ושינון
א. היכן נאמרו בתורה דיני מומין, והשמועות (3)
ב. המומים שאדם יתר על בהמה (8)