השריפה שכילתה את היישוב 'מבוא מודיעים', החזירה את התושבים לימי בראשית של המושב. מתברר, כי במשך קרוב ל-40 שנה, עדיין לא הסדירו בצורה חוקית את הנחלות של התושבים במקום, למרות שמי שהושיב אותם בזמנו במקום, נתן לר' שלמה קרליבך את השטח, כך שמדובר, ככל הנראה, ביישוב היחידי בארץ שלא הוסדר ע"י הגורמים המוסמכים.
הרשויות הממשלתיות המוסמכות הגיעו לדבר עם התושבים הנמצאים בישיבת 'צביה' ביד בנימין, כדי לנסות להבין את הבעייתיות, אך כנראה הם לא ציפו שכל המרמור מאז הקמת המושב יצא במפגש שנהפך לטעון. לדברי התושבים: "אנחנו מפחדים שבעקבות השריפה ינצלו את ההזדמנות להעיף אותנו מהמושב, כי הרי אנחנו לא רשומים".
במהלך האסיפה העלה אחד התושבים שאף נולד במושב דברים חמורים, ואף נשנק בבכי: "אנשים גרים ארבעים שנה בבית, ואין להם זכויות על הבית, מחכים שאנשים ימותו כדי שלא יהיו זכויות על הבית. מחכים שכולם ימותו ופשוט יבואו עם טרקטורים כמו שרוצים היום, ומה התוכנית לבנות למיליון אנשים אחרים? אני דור שנולד בארץ ישראל לאחר 2000 שנות גלות, זכותי שיהיה לי משהו בארץ ישראל, זכותי שיהיה לי בית פה.
"אני נולדתי במושב פה, אתם באים ומנצלים את ההורים שלנו, מנצלים את הדור הבא, איפה הזכויות שלי? איפה הזכויות של ההורים שלי? שנים על גבי שנים מחרטשים את ההורים שלי. שהגענו למנהל וביקשנו זכויות, זה דבר בסיסי, צריך פתרון גם ליישוב, היישוב נשרף? יופי כנראה הוא היה צריך להישרף כדי שנקבל את הזכויות שלנו, וזה יהיה שווה לנו את כל השריפה".
עוד אחד מהתושבים אמר בכאב: "אנחנו רוצים את המגרשים שלנו, שאני אדע שעוד שנה אני אוכל לבנות את הבית שלי מחדש. אנחנו נמצאים בלי תקווה, ואחרי ארבעים שנה אין לנו אימון ואני מצטער להגיד זו ממש גזענות כלפי החברה שלנו. אנחנו רוצים לדעת שהקרקע השרופה הזו באמת היא הקרקע ששייכת לי, אנחנו חיים כמו בני ערובה כבר ארבעים שנה, זה ממש לא פייר".
לדבריו, "זה גרם לנו נזק אדיר לנו ולילדים שלנו, אנחנו עלינו ארצה עם לב פתוח, ציונים כדי לבנות את הארץ. אנחנו חייבים תקווה שזה באמת המקום שלנו. אנחנו לא אמורים להתחנן לקבל דבר בסיסי, הקהילה תצטרך מענה לטווח ארוך, ואנו מצפים לקבל פתרונות, לא רק פתרונות זמניים, לאנשים פה יש כוחות מוגבלים ואנחנו לא רוצים שאנשים פה יתמוטטו".