ליברמן רוצה ליברמן. טובת המדינה, העם, הציבוריות, מעולם לא היו שיקול אצל המתפטר הסדרתי, איווט ליברמן.
התפטרותו הראשונה של ליברמן התרחשה בימי ממשלת אריאל שרון הראשונה, באוקטובר 2001, איווט ליברמן והשר רחבעם זאבי ז״ל הודיעו לשרון כי הם מתפטרים בעקבות פינוי כוחות צה"ל מחלק משכונות העיר חברון. יומיים לאחר מכן נרצח השר זאבי.
במרץ 2002 בממשלת שרון השנייה, ליברמן פוטר מהממשלה על ידי אריאל שרון, לאחר שהודיע מראש כי יצביע נגד תוכנית ההתנתקות.
בשנת 2008 התפטר איווט ליברמן מממשלת אהוד אולמרט בעקבות מו״מ שקיימה הממשלה עם הפלסטינים על נושאי הליבה.
ההתפטרויות של איווט ליברמן נמשכו גם במהלך ממשלת נתניהו השנייה. בשנת 2012 הודיע על התפטרותו מהממשלה, בעקבות החלטת היועמ״ש יהודה ויינשטיין להעמידו לדין בפרשת השגריר מבלארוס. איווט ליברמן שב לתפקידו בממשלה רק ב־2013.
בשנת 2014, יממה לפני תחילת מבצע צוק איתן, הודיע ליברמן כי הוא מפרק את האיחוד בין ישראל-ביתנו לליכוד. במאי 2016 הצטרף איווט-ליברמן לממשלת נתניהו בתפקיד שר הביטחון, שנתיים וחצי לאחר מכן התפטר עקב חילוקי דעות מדיניים וביטחוניים עם מדיניות רוה״מ.
הפעם איווט ליברמן הגדיל עשות, הוא ׳מתפטר׳ עוד לפני שנכנס לממשלת הימין, הבייס הטבעי שלו. את ליברמן מנחה רגש נקמה עז בבנימין נתניהו, בנוסף לחישוב ׳רווח מול עלות׳, ציני ומחושב. המאגר האלקטורלי הטבעי של איווט ליברמן, מדלדל. העליה הרוסית מתערה בישראליות. הצעירים, בוודאי אלו שנולדו בישראל, רואים עצמם ישראלים לטוב ולרע. הם לא סקטוריאליים, א״א לבנות עליהם לעתיד פוליטי. משיא של 15 מנדטים! בבחירות לכנסת ה18, בבחירות לכנסת ה21, ליברמן קיבל 5 מנדטים בקושי. גם זאת כשהליכוד מרצון, כמעט ולא היה פעיל במגזר הרוסי.
במשאלים ערב הבחירות, ישראל ביתינו גירדה את אחוז החסימה. רק התופעה המוכרת, ׳התכנסות עדרית של הרגע האחרון׳, הקנתה לישראל בתינו קדנציה נוספת.
איווט ליברמן תמיד שאף גבוה. מבחינתו הוא רוה״מ פוטנציאלי, עתידי. בקדנציה שעברה הוא ניהל סוג של ניסיון לחבירה עם המרכז והמרכז שמאל. תוצאות הבחירות שאיפשרו לנתניהו להרכיב ממשלת 61 בלעדיו, השאירו אותו בחוץ לשנה. בנימין נתניהו לא שכח לליברמן את החיזור אחר המרכז, אבל היה צריך. הגמגומים בתפקוד קואליציית 61 עם חכי״ם ׳מתחכמים׳, הביאו את נתניהו להחלטה חריגה להפקיד בידי ליברמן עם סיעה של 6 מנדטים (לפני פרישת ח״כ אורלי לוי) את תיק הביטחון, ע״ח בוגי יעלון שסירב לקבל את תיק החוץ כתחליף. נתניהו הרחיב את בסיס ממשלתו, לא היה תלוי יותר בחכי״ם בודדים אך קנה לעצמו שונא מר, בוגי יעלון.
׳שר הביטחון איווט ליברמן׳ התאהב במעמד ובתפקיד והיה שר ביטחון ממושמע. רוה״מ בנימין נתניהו ניהל למעשה את מדיניות הביטחון, עם מפקדי הצבא וזרועות הביטחון, עפ״י הקווים שהוא קבע והאג׳נדה בה הוא מאמין. איווט ליברמן היה קבלן הביצוע בשטח. ליברמן היה שותף להכל, כולל ההחלטה להכניס מזוודות דולרים מקטאר לרצועה. לא היו חילוקי דעות, וודאי לא כאלו שהגיעו לכותרות. בשלב מסויים ליברמן הפנים, שהחיבוק מצד נתניהו הופך ל׳חיבוק דוב׳, חונק. נתניהו לא הציע חבירה והשתלבות בליכוד ככוח משמעותי. הבחירות באופק ולליברמן אין שום בידול, מיצוב, אג׳נדה, שתדבר בעתיד למאגר קולות פוטנציאלי משמעותי.
איווט-ליברמן החפץ חיים ועתיד פוליטי, עשה ח-ן קר וקצר. מה טוב עכשיו לליברמן. ניצל סיטואציה ביטחונית ויצר ׳כאילו׳ חילוקי דעות עניינים, קפץ מעגלת הממשלה, כדי לנסות לחזור ולבדל לעצמו מעמד של ׳ביטחוניסט׳ קשוח ולא מתפשר. להבדיל מבנימין-נתניהו הפשרן. ליברמן כמו ליברמן, מה שטוב לליברמן. בעיריית ירושלים ליברמן נתן לחרדים להבין שיהיה בסדר, הוא לא הבטיח! כי אצל איווט ליברמן גם קריצה, זו מילה. החרדים התפתו, את הדגים הסרוחים הם אוכלים כעת.
איווט ליברמן לא מהסס לגרור את המדינה לבחירות חוזרות, מיותרות, יקרות, תוך כדי סיכון ההגמוניה הימנית של הממשלה העתידה. ליברמן משוכנע כי הוא יוכתר כאדמו״ר החילוני הראשון, הפוליטיקאי שעמד בגבורה מול החרדים ויכל להם! בכך הוא יבצר לעצמו מאגר קולות פוטנציאלי חדש ומאתגר. ב-4 עיניים ליברמן מדבר על חזרה לכנסת הבאה, עם מספר דו-ספרתי של מנדטים. באם הקואליציה העתידית לא תהיה ימנית! זה לא מדיר שינה מעיניו. זה יהיה רווח כפול, התחזקות משמעותית, תוך נקמה מתוקה בבנימין נתניהו. רק שבפוליטיקה כמו בפוליטיקה, את הכופתאות מחלקים בסוף.