עמי נגר: רזיאל נהרג לפני כ14 שנה, בעת טיול בגולן שכה אהב בהתחלה, בשנים הראשונות אחרי שנהרג, הייתי חולם עליו די הרבה החלום היה פשוט חלומי, הכל שם היה חי. מאיר; וההתעוררות למציאות היתה צובטת.
עם השנים תדירות החלומות הלכה ודעכה, עד שרזיאל כבר לא הגיע לבקר אותי. ומאז שהלך, הרבה השתנה כאן גדלתי, למדתי, התחתנתי והפכתי לאבא כל שינוי כזה לעתים מטשטש את הגעגוע, את הזיכרון ולפעמים להפך; מעצים את החוסר, את הפספוס, איך היינו אם היית כאן עכשיו איך היו נראים ילדיך, וכמה אהבה בטח היתה בינם לבין ילדיי.
לפני בערך שנתיים, הוא פתאום חזר אלי באמצע הלילה. זה היה מפגש מרגש עד דמעות. אני זוכר, שאיכשהו הבנתי שאנחנו בחלום, והחלטתי שאין מצב שאני מתעורר. רציתי רק להשאר שם איתו, להשאיר אותו קרוב.
למחרת, כתבתי את "כשאתה בא אליי".