הקהל הרב שגדש הערב (חמישי) את בנייני האומה בירושלים, בטקס הענקת 'פרס ישראל', נעמד על רגליו ומחא כפיים זמן ממושך, בעת שעלו אל הבמה שניים מזוכי הפרס - חים ומרים ארנטל, מייסדי ארגון 'זכרון מנחם'.
מירי ארנטל, כלת הפרס, אף כובדה למסור דברים בשם כלל מקבלי הפרס, ונשאה נאום נרגש. בין היתר היא אמרה: "ההכרה הממלכתית בי, אשה חרדית, לפני שנתיים בהדלקת המשואה והיום בקבלת פרס ישראל, מלמדת על נפילת המחיצות ועל ההכרה בעשייה החשובה של כל המגזרים".
את דבריה היא פתחה בנימה אישית: "כשחלה בכורנו מנחם, הוא בחר בחיים וניצח את המחלה. לצערנו, לאחר 15 שנות מאבק, הוא הרים ידיים, ביקש להפסיק את הטיפולים ולא שרד שבוע ימים. בעלי אמר לי אז: 'עלינו לאסוף את עצמינו, ולהעביר את כל הידע והניסיון שאספנו - לאחרים; להעניק להם תמיכה וליווי'".
"בננו מנחם לא נמצא איתנו כאן הערב, אבל במובן מסוים הוא נוכח כאן מאוד. אין יום שבו אני לא חושבת על הצוואה שהותיר לנו, ללא מילים: לצמוח מתוך הכאב ולהמיר את האובדן במשמעות".
"לעתים נראה כי הכל קודר", הרימה גב' ארנטל את קולה בהתרגשות: "לכן, הברכה שלי ביום העצמאות הזה, היא 'פרופורציות'; המלצתי לכם היא - בואו ליום אחד אלינו, ל'זכרון מנחם', ותקבלו שיעור בפרופורציות. תודו על הקיים, על הבריאות, על היש".
כלת הפרס הוסיפה: "'זכרון מנחם' אינו רק הארגון שלי ושל בעלי; אלפי מתנדבים ומתנדבות שהבמה צרה מלהכיל, הם הזוכים בפרס ישראל הערב. השנה אנחנו נכנסים לשנה ה-30 להקמת 'זכרון מנחם', ששמו הסמלי מזכיר לי כל יום למה יצאנו לדרך, וגם מנחם אותי. אנחנו מספקים לאחרים בית חם, לילדים החולים שאינם יכולים ללכת לגן ולבתי הספר, מספקים חוגים ועזרה בלימודים".
"'זכרון מנחם' מייצגת הערב מאות עמותות וארגונים נוספים שפועלים בישראל, אינספור מיזמים של חסד, של אנשים שמתגייסים ועושים למען האחר, אלו שגם כשעדשת המצלמה לא תופסת אותם - הם יוצאים להושיט יד, לתרום ולעזור, שלא על מנת לקבל פרס", סיימה מרים ארנטל את נאומה, וזכתה שוב לתשואות מהקהל ובכירי הנהגת המדינה, בטקס החותם את אירועי 'יום העצמאות'.
