דף קמב
*דיני השילוח. *שכר מצווה לעוה"ב.
א. דיני השילוח 1. משלחה עד שתצא מתחת ידו, ומשלחה ברגליה שנאמר משלחי רגל השור והחמור או באגפיה. 2. המקרה באדם שקצץ את כנפיה ושלחה אח"כ תפשה ורב יהודה הלקהו וא"ל שישהה אותה עד שיגדלו כנפיה וישלחנה, והטעם דקסבר כר"י או מכת מרדות מדרבנן. 3. יוני שובך ויוני עליה חייבות בשילוח ואסורות משום גזל מפני דרכי שלום, ואמרינן דלא מזומן כיון דחצירו של אדם קונה שלא מדעתו כיון דמתחייב בשילוח עם יציאת רובה וקונה רק כשתפול ואיסור גזל זהו על האמא או אף על הביצה כיון שדעתו עליה, דאינו מזומן כיון שחצירו לא קונה דבר שאינו יכול לזכות בו ודרכי שלום הוי באביו של קטן שאינו חייב לשלח.
ב. רבי יעקב קאמר שאי אפשר לומר ששכר המצוות בעוה"ז שהרי נאמר אריכות ימים על כיבוד אב ואם ושלוח הקן, והרי שאמר לו אביו שיביא לו גוזלות ושילח את הקן ומת היכן אריכות ימיו אלא הכוונה בעולם הבא, והקושיות 1. דלמא לא היה כן, ותירץ דראה מעשה כזה. 2. מהרהר בעבירה, הקב"ה לא מצרף למעשה. 3. מהרהר בע"ז, אכתי המצוה לא הגינה עליו שלא יבא לידי הרהור. 4. שלוחי מצוה אינם ניזוקין בחזירתן, היה סולם רעוע ולא נאמר על מקום שקביע הזיקא. ואמרינן דחטאו של אחר היה בגלל שראה מעשה כזה או את לשונו של רבי חוצפית המתורגמן מוטלת באשפה, ולא ידע לדרוש כמו נכדו שאריכות הימים היא לעולם הבא.
הדרן עלך פרק י"ב דחולין וסליקא לה מסכתא חולין!
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני השילוח (3)
ב. שכר המצוות בעוה"ב והקושיות (4)