החוקים שכדאי לחברי הכנסת לחוקק

עיסוק: מתמחה בדיני נזיקין.

חקיקה: הגבלת בית המשפט העליון, ושינוי שיטת מינוי השופטים.

במדינת ישראל, האזרחים בוחרים נציגים לפרלמנט על מנת שיחוקקו חוקים שישקפו את רצון העם. אך בפועל, מעל הפרלמנט שבחרנו מצויה מועצת חכמים הפוסלת חוקים שאינם תואמים לדתה-ערכיה, ומפרשת חוקים בצורה הרחוקה מכוונת המחוקק כדי לקרב אותם לערכיה.

וכה אמר 'נשיא המועצת' כשהסביר את עליונות מועצת החכמים על הפרלמנט: "איננו מוגבלים לפירושו ולהפעלתו של הדין הקיים. אנחנו חוד החנית של השאיפה לדין רצוי יותר וטוב יותר". "לנו הכישורים לבנות שיטה משפטית טובה יותר, צודקת יותר".

האם מדינה בה מועצת חכמים לא נבחרת מחליטה להחיל "דין רצוי יותר וטוב יותר" מהדין שקבע הפרלמנט הנבחר היא דמוקרטיה או תיאוקרטיה הכופה את חוקי דתה על העם?

על הכנסת הבאה להחזיר את השלטון אל העם בשתי דרכים. הראשונה, לחוקק חוק הקובע כי מועצת החכמים – היושבת בבית המשפט העליון – לא תוכל לפסול חוקים של הכנסת. השנייה, לחוקק חוק הקובע כי שופטי בית המשפט העליון ימונו על ידי הפרלמנט. רק כך נבטיח כי ערכי בית המשפט העליון ישקפו את ערכי העם ולא ערכי דת ליברלית פרוגרסיבית.

עו"ד יעל רייס

תחום עיסוק: מתמחה בדיני משפחה ובדיני מקרקעין

חקיקה: הגבלת כהונת ראש הממשלה.

בשנים האחרונות נעשה קל מדי לקבל קביעות על כיסא ראש הממשלה.

במדינת ישראל "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" מתפתחת תרבות שלטונית מונרכית. אנו עדים לטענה חוזרת ונשנית כי "אין אלטרנטיבה" וכי "כל הציבור מאחורי", טענות המסכנות את יסודות השלטון הדמוקרטי.

תקיעת היתד בלשכת ראש הממשלה לאורך שנים ארוכות הובילה להתפתחות שחיתות שלטונית, המתבטאת בשליטה על מוקדי הכוח במרחב הציבורי אשר עיקר הסכנה הטמונה בה הינה קבלת החלטות הנוגדות את האינטרס הציבורי, ואשר כל מטרתן הינה שימור השלטון.

הסכנה המרכזית אורבת בצמתים בהם מתקיים מפגש בין אינטרסים כלכליים לבין החלטות הרות גורל, לעיתים החלטות בדיני נפשות, אשר להן השלכות עומק בנושאים העומדים בקומה של הקיימות החברתית כמו תחום הביטחון, התיכנון והבנייה, בריאות, שוויון חברתי ועוד.

על מנת לצמצם את התפתחות השחיתות השלטונית, יש להגביל את כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות בלבד. הגבלת הכהונה תצמצם את הסיכון לשחיתות, תטמיע תרבות שלטונית חדשה הכוללת הצמחת וטיפוח מנהיגות צעירה.

עו"ד יצחק בם

תחום עיסוק: מתמחה בדין הפלילי

חקיקה: פסקת ההתגברות - – להחזיר את השלטון לעם.

כאשר בג"צ קבע ב-1995 שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מאפשר לו לבטל את החוקים של הכנסת, בג"צ נטל לעצמו את זכות המילה האחרונה בסוגיות חברתיות ופוליטיות בוערות. הכוח לבטל חוקים מבלי שלכנסת תהיה אפשרות לגבור על בג"צ הופך את בית המשפט למוקד הכוח הפוליטי החזק ביותר במדינה. אחרי שבג"צ מבטל חוק של הכנסת כי לדעת בג"צ החוק פוגע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הכנסת חייבת להיאלם דום, כיוון ששום הליך ושום רוב לא יוכל להכשיר את מה שבג"צ פסל.

בעשור האחרון בג"צ השתמש בכוחו כדי לפוצץ פשרות פוליטיות בין הרוב החילוני-מסורתי למיעוט החרדי בנושא הגיוס. חוק טל וחוק הגיוס שנחקק בעקבות פסילתו של חוק טל היו בבחינת פשרות פוליטיות, שהרוב החילוני-מסורתי יכול היה לחיות עמן ואשר נתנו למרבית הציבור החרדי הרוצה בכך את האפשרות לדבוק באורחות חייו. כאשר בג"צ פסל את החוקים האלה הוא נטל לעצמו את הזכות לפוצץ פשרות פוליטיות בסוגיות הרגישות ביותר בציבוריות הישראלית. לא משנה מה תשימו בקלפי – בסופו של דבר בסוגיות המרכזיות בג"צ יקבע.

כדי להחזיר את הכוח לציבור הבוחרים ולנבחריו בכנסת יש לחוקק את פסקת ההתגברות – תיקון לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שיאפשר לכנסת לחזור ולחוקק ברוב של 61 ח"כים כל חוק שבג"צ פסל. בלא פסקת ההתגברות לא רק שלא יהיה פתרון לסוגיית הגיוס, בלא פסקת התגברות בג"צ, ולא כנסת, ימשיך לשלוט.

עו"ד אריה ארבוס

תחום עיסוק: מתמחה בליטיגציה מסחרית ובדיני יהודה ושומרון. משרד ארבוס-קדם-צור

חקיקה: זכויות קניין של יהודים ביהודה ושומרון.

אנו אזרחי ישראל רגילים לתפוס את מדינתנו כדמוקרטיה ליברלית נאורה, בה יש שוויון לכל אזרחי המדינה וכל אזרח יכול להחזיק בקניין פרטי משלו. אנחנו אף נוהגים להתהדר בדמוקרטיה שלנו על כל במה בינ"ל. אך כשאנו עושים זאת אנחנו עוצמים עין אחת ומתעלמים מכ-300,000 אזרחי מדינת ישראל ומחבלי ארץ נרחבים בשטחי ארץ ישראל. וכן אנחנו הולכים לדבר על יהודה ושומרון, אבל הפוך ממה שהרגילו אתכם לחשוב.

כיום דיני המקרקעין החלים ביו"ש גורמים לאפליה גזענית נגד היהודים ביהודה ושמרון, כאשר ההפלייה מעוגנת בחקיקה החלה ביו"ש. לדוגמא, בניגוד למה שמקובל בישראל הקטנה שפנקסי המקרקעין זמינים וחשופים לכל אדם – ביו"ש הם מוגבלים כאשר הטעם לכך הוא הוא שאם ערבים ימכרו קרקע ליהודים תגרם להם סכנה. כך שחסיון הפנקסים נועד להקשות על יהודים לרכוש קרקעות ביו"ש. דוגמא נוספת היא שמי שאיננו בן 'האומה הערבית', אינו יכול להחזיק במקרקעין ביהודה ושומרון. זוהי חקיקה ירדנית גזענית ואנטי יהודית שלא שונתה עד היום. למרות שקיימת אפשרות לקבל היתר להחזקה במקרקעין היא לא ניתנת ליהודים על ידי הריבון ביו"ש אלא באמצעות חברה שנרשמת במיוחד. מושג נוסף שקיים רק ביו"ש הוא "התיישנות רוכשת"- כלומר מי שהחזיק ועיבד שטח במשך 10 שנים זכאי שתירשם על שמו. על פי דו“ח ועדת זמיר, מדינת ישראל מגבילה את הזכות של יהודים להשתמש בסעיף זה. אפליות נוספות הן מגבלות על תכנון יישובים יהודים ביו"ש, תחום ההגנה על מקרקעין של יהודים ביו"ש ועוד ועוד.

כעזרה ראשונה צריכים המחוקקים לבטל מיד אחרי הבחירות, את כל החוקים והכללים שמפלים את היהודים ביכולת לרכוש מקרקעין ביו"ש, להשתמש בהם ולשמור עליהם. לאחר מכן על המחוקק להחיל על יו"ש את השיפוט והמנהל של החוק הישראלי שהוא מודרני יותר הגון יותר ושוויוני יותר.

עו"ד דוד צור

מתמחה בדיני מקרקעין ובמשפט מסחרי, משרד ארבוס-קדם-צור.

חקיקה: הסרת רגולציה

אחד התנאים החשובים לשגשוגה של מדינה הוא שוק חופשי. ככל שהמדינה משחררת את השוק מחסמים ובירוקרטיה, אפשרויות הצמיחה של הפרטים בתוכה גדלות. ההיגיון פשוט: המדינה אינה מכירה את הצרכים של כל עסק ועסק ולכן כל התערבות מצדה רק תזיק לו. ההתערבות היחידה שעשויה להועיל היא הסרת החסמים.

כלכלת ישראל היא בין המובילות במדינות ה-OECD, אך מה שמונע מאזרחי ישראל להרגיש זאת בכיסם הוא עודף רגולציה. ה-OECD בעצמו מזהיר כי רמת התיאום בין משרדי הממשלה בישראל נמוכה, אין יד מכוונת, והמערכת הבירוקרטית מתנהלת ללא פיקוח ובקרה נאותים. המומחים האירופים מצאו שבישראל ישנם 200(!) גופי רגולציה שונים.

עבור עסקים קטנים ובינוניים מהווה הרגולציה לא פעם מכת מוות. כאשר אדם מקים עסק וצריך להשיג אישורים מארבעה או חמישה רגולטורים שונים, סביר להניח שהוא יישאר עם חלום מנופץ וכיס מרוקן. ברבים מהמקרים, כאשר בעל העסק בודק את המאזן השנתי שלו, הוא רואה שהעסק לא רווחי ומעדיף לסגור אותו. הדבר הזה יכול היה להימנע אם המדינה הייתה פחות מתערבת.