דף קכט
*מעשה עץ שימש. *אוכל שאפשר להאכילו. *טומאה באיברי אדם.
א. השמועות בדברים דאמרינן ששימש מעשה עץ 1. החותך כזית בשר מאבר מן החי חתכו ואח"כ חישב עליו להאכילו לגוי טהור ואם חישב עליו אח"כ חתכו טמא, ומקשינן דזהו טומאת בית הסתרים ותירץ דאתי כר"מ שמטמא מגע בית הסתרים או דאיירי שהוכשר, ומפרשינן שצריך הכשר ואינו מטמא טומאה אגב אביו כיון שכאשר היה מחובר לאבר שימש רק מעשה עץ. 2. כופת שאור שיחדה לישיבה בטלה מתורת חמץ במושב הזב, ואין לומר דא"כ מצאנו אוכל שמטמא טומאה חמורה כיון שמשמש מעשה עץ ולא בתורת אוכל. 3. וכן אמרינן לגבי: תקרובת ע"ז של אוכלין מטמאין באהל. 4. חיבורי אוכלין שבכלים דינם ככלי. 5. חֵלב של נבילה בכפרים אם חשב עליו לאכילה מטמא טומאת אוכלין וכאשר מחובר לכוליא טומאתו מדאורייתא. 6. בית שסככו בזרעים נטהרו.
ב. אמרינן דטעמא דר"ש שנאמר מכל האוכל אשר יאכל ש"מ דרק אוכל שאתה יכול להאכילו לגוי בהיתר למעט אבר מן החי קרוי אוכל, ומפרשינן היכא קאי 1. הא דאמרינן במשנה ר"ש מטהר קאי להו"א ארישא באבר המדולדל המעורה בבע"ח וטעמיה דבעינן ראוי להאכילו, ודחי דלמא טעמיה הואיל ומעורה. 2. נשחטה הבהמה לר"ש לא הוכשר אבר המדולדל, ודחי דלמא מקבל טומאה אך לא נעשה יד. 3. למסקנא ר"ש קאי אסיפא וקסבר דאף אם מתה הבהמה הבשר צריך הכשר, וטעמיה דבעינן אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים.
ג. דיני טומאה באיברי אדם 1. האבר והבשר המדולדלין באדם טהורין. 2. מת האדם הבשר המדולדל טהור ואבר המדולדל לר"מ מטמא משום אבר מן החי, ור"ש מטהר וקאי על אבר מן המת וכר"א או על עצם ובשר שפירשו מאבר מן החי וכרבי יהושע דלקמן. 3. אבר שלם מן המת לר"א אינו מטמא ולרבי יהושע מטמא בק"ו מאבר מן החי, וכן בשר או עצם שפירשו מאבר מן המת טמאים. 4. כזית בשר הפורש מאבר מן החי ר"א מטמא ורבי יהושע ור"נ בן הקנה מטהרין. 5. עצם כשעורה שפירש מאבר מן החי רנב"ה מטמא ר"א ורבי יהושע מטהרין.
הדרן עלך פרק תשיעי דחולין!
שאלות לחזרה ושינון
דף קכט
א. השמועות בדברים דאמרינן ששימשו מעשה עץ (6)
ב. אהיכא קאי ר"ש דבעי שיוכל להאכיל לגוי בהיתר (2)
ג. דיני טומאה באיברי אדם (5)
דף קל
*היכן נוהג ומוקדשין. *המזיק מתנות כהונה.
א. הזרוע הלחיים והקיבה נוהגין אף בחו"ל ושלא בפני הבית בחולין ולא במוקדשין מנין 1. במוקדשין איכא ק"ו מחזה ושוק שאינו נוהג בחולין אלא דנתמעט שנאמר אותם. ומפרשינן מהיכן היה שייך ללמוד: חולין איכא למיפרך דחייבין בבכורה, זכרים חייבין בראשית הגז, תיישים נכנסים לדיר להתעשר, זקנים שכבר נכנסו להתעשר, ולמסקנא מלקוח ויתום ואין לדחות שבמינם נכנסין להתעשר דה"נ קדשים. 2. בעי דחולין יתחייבו בחזה ושוק בק"ו מקדשים שאינם בזרוע לחיים וקיבה, ותירץ להו"א מזה יהיה משפט הכהנים ולמסקנא משום דלא שייך תנופה בחוץ דאינו לפני ה' אלא בפנים והוי חולין בעזרה.
ב. מי שהזיק או אכל מתנות כהונה פטור מלשלם, דילפינן מהפסוק וזה יהיה משפט הכהנים או משום דהוי ממון שאין לו תובעין. והשמועות 1. המתנות דין קאמר שחולקים בדינים שאין נותנים מתנות לכהן ע"ה כיון שאינו מחזיק בתורת ה'. 2. המתנות דין ולא חזה ושוק, איירי בבאו לידו בטבלן וקסבר מתנות שלא הורמו כמי שהורמו. 3. עשיר שעבר בדרך ונצרך לקחת מתנות עניים דעת ר"א דמתי שיחזור ישלם, ודחינן להו"א מדת חסידות ולמסקנא דזו שיטת יחיד. 4. לחכמים א"צ לשלם כיון שהיה עני באותה שעה ומשמע דעשיר ישלם, ודחינן מדת חסידות. 5. בעה"ב שאכל פירותיו טבל פטור שנאמר את אשר ירימו ומשמע דאחד שהורמו משלם, ודחי שבאו לידו בטבלן וכנ"ל. 6. אנסו גרנו לבית המלך בחובו חייב לעשר עליהן ממקום אחר, ודחי דזהו מכיון שהרויח מכך. 7. קנה מעים יחד עם מתנות עליו לתתם לכהן, זה בגלל שנמצאים בעין. 8. תשעה נכסי כהן: תרומה, תרומת מעשר, חלה, ראשית הגז, מתנות, דמאי, ביכורים קרן וחומש, זהו לגבי שקונה בהם כל דבר ומקדש בהם אשה.
שאלות לחזרה ושינון
דף קל
א. במה נוהג הזרוע ודין מוקדשין (2)
ב. דין המזיק מתנות כהונה והשמועות (8)