האם ילדים בכורים באמת נועדו להצליח יותר מאחיהם? האם לכל ילדי ה'סנדוויץ'' יש בעיות קנאה? אם אתם נחשבים ל'תינוק של המשפחה', אתם באמת מצחיקים כמו שאתם חושבים? על פי מחקרים שנערכו בנושא, יש ראיות שמגבות את הקלישאות הללו. אז הורים יקרים, כדאי להירגע ולזכור שהטבע עשוי לנצח אתכם.
המבוגרים האחראים, מילולית
כנראה שהם מנהיגים טבעיים מלידה. אחראים, צייתנים ונאמנים, נוטים יותר לרכוש השכלה גבוהה מאשר אחיהם הצעירים ובסיכוי של עד 30% יותר לאחוז במשרות ניהול כמו מנכ"ל (ואיתן, משכורת גבוהה יותר) מאשר הילדים שנולדו אחריהם.
יכולים לקרוא לפחות שעה ביום, יותר מאשר האחים הצעירים שלהם ויש להם IQ גבוה יותר. בום. אבל רגע: מה הסיבה מאחורי כל היתרונות האלו, לכאורה? אם ניחשתם נכון שמדובר ב"לחץ הורי", אתם צודקים (כרגיל). לילדים בכורים "הורים חסרי ניסיון ואוהבים, שלהם ציפיות גבוהות מאוד עבורם", כותב אחד המומחים. הם משתוקקים לרצות, "הילד הבכור יכול בסופו של דבר להרגיש לחוץ מאוד להצליח ולהיות פרפקציוניסט, לעתים קרובות הוא משווה אהבה עם הצלחה".
ממוקמים אי שם באמצע
ילדי ביניים "הם עם סבירות נמוכה פחות מאחיהם להיות בטיפול נפשי, להתגרש או להיות נוירוטיים", אומר מחבר הספר "הכוח החשאי של ילדי הביניים". הם שלווים, אמפתיים וכנראה שחקנים טובים בצוות גדול. אבל היי, יכולים להיות גם מנהיגים כמו אברהם לינקולן וביל גייטס.
ילדים אמצעיים הם סבלניים, חברתיים ופתוחים לפשרות. סביר להניח שטובים בניהול משא ומתן, ובצד ההפוך יש גם "תסמונת" שלמה המוקדשת למקום שבו הם "נעלמים" בסדר המשפחתי, מתקשים להגיד לא ו"יש להם הערכה עצמית נמוכה יותר מאחרים בגלל החוסר בייחודיות ותשומת לב בבית", כותבת המומחית קתרין שומאן.
הורים של ילדים אמצעיים, פקחו עין: ילדיכם נוטים פחות לבקש מכם עזרה במקרי חירום".
הצעירים במשפחה
הם לוקחים סיכונים ופתוחים לחוויות חדשות. גם רגועים יותר ונוחים יותר מהאחים שלהם (עם פחות משמעת, אבל הרבה תשומת לב הורית, אז למה שלא יהיו, תכלס?) וסביר יותר שיחפשו עיסוק אמנותי - או עבודה במכירות.
אבל ה'תינוקות של המשפחה' מוכרים לעתים קרובות כחסרי אונים מכורח המציאות ולעתים קרובות, זה קורה במשך זמן רב מדי. כתוצאה מכך, הם נוטים להיות חסרי אחריות כלכלית. מצד שני, הם יכולים להיות משעשעים בדיוק כמו שהם חושבים שהם.