לפני שלוש שנים החליט הביטוח הלאומי לחייב תלמידה חרדית ממשפחה של חוזרים בתשובה בביטוח לאומי, למרות שטרם מלאו לה 18. בטענה, כי מוסד הלימודים החרדי בו היא לומדת לא מוכר במשרד החינוך, ובשל כך אין לה את הפטור שיש לכל תלמיד עד גיל 18, מחובת תשלום ביטוח לאומי.
הוריה של התלמידה שחזרו בתשובה, הוציאו את התלמידה מבית הספר החילוני בה היא למדה, והעבירו אותה ללמוד במוסד הירושלמי הוותיק "קרית בנות", שברחוב סורוצקין בעיר. ביטוח לאומי לא ראה זאת בעין יפה, והחליטו לחייב את התלמידה בתשלום ביטוח לאומי רטרואקטיבי בסך של 2,200 שקלים.
בשלב הזה, עורך הדין החרדי המומחה לענייני ביטוח לאומי, עוזי אהרון, נכנס לתמונה, והגיש עתירה לבית המשפט העליון, ששלח אותו להתדיין על כך בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב.
לאחר שנה של דיונים, בית הדין האיזורי קיבל את טענותיו של עורך הדין, כי אין שום עוגן חוקי בדרישת החיוב של ביטוח לאומי, ובית הדין קיבל את טענותיו, וחייב את הביטוח לאומי ב3,500 שקל, לאחר שהסכום המקורי עמד כאמור על 2,200 שקל.
ביטוח לאומי לא הסכים לקבל את הקביעה של האיזורי, והחליט לעתור על כך לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. בית הדין הארצי דן בעתירה כשנה וחצי, וממש בסמיכות לפורים קיבל את ההכרעה, כי אין ממש בתביעת הביטוח הלאומי.
בהחלטה שפרסם על פני 18 עמודים קבע בית הדין החלטה תקדימית, כי כל מוסד חינוכי חרדי גם אם אינו מוכר במשרד החינוך, תלמידיו יהיו פטורים מתשלום ביטוח לאומי עד לגיל 18, בדומה לבתי הספר החילוניים.
גם את טענת ביטוח לאומי האומרת כי כל אדם מעל גיל 18 יוכל להכריז על כל מבנה כעל מוסד חינוכי, בית הדין דחה זאת וקבע כי במידה ויהיה לביטוח לאומי השגות על מוסד כלשהו, זה יתברר בבית הדין לעבודה שיכריע בעניין.
בנוסף, בית הדין הארצי קבע לעורך הדין שכר טרחה בגובה של 5,000 שקלים.
עורך הדין עוזי אהרון, אומר ל'כיכר השבת', כי הוא נרגש מכך שההחלטה התקדימית התקבלה בערב פורים. וחשוב מאוד שכל ראשי הישיבות ומנהלי הסמינרים, ידעו כי בהחלטת בית הדין נקבע כי החרדים לא יהיו מופלים בשל כך שהם לא מוסד לימודים מוכר על ידי משרד החינוך, מדובר פה בבשורה משמחת מאוד, ואני שמח שמהשמים גלגלו את הזכות על ידי".
בביטוח הלאומי הגיבו: "משרד החינוך הוא הגוף שאחראי לקבוע מיהו תלמיד על יסודי. הביטוח הלאומי מקבל את רשימת התלמידים באופן אוטומטי ממשרד החינוך, ולפי זה מעניק את הפטור לתלמידי על יסודי שעדיין לא מלאו להם 19".
"ערערנו על הפסיקה, כי משמעותה הייתה שהביטוח הלאומי יהיה אחראי לבדוק אם מוסדות החינוך שאינם מוכרים במשרד החינוך, עומדים בקריטריונים של החוק. אין לנו כלים לבדיקת מוסדות חינוך, ולכן ערערנו על פסיקת בית הדין האזורי".
"אנו נערכים ליישומו של פסק הדין לפיו כל מקרה של לימודים במוסדות שאינם מוכרים צריך להיבחן לגופו באופן פרטני – כלומר לבחון גם את התלמיד וגם את המוסד החינוכי שבו הוא למד".