מאות ליוו במוצאי השבת למנוחות את הגאון רבי חיים ניסן הרשברג זצ"ל, שנפטר בליל שבת האחרונה לאחר מחלה קשה והוא בן 59 שנים בלבד.
הלוויתו יצאה מבית הכנסת 'חניכי הישיבות' בעיר, שם התפלל רבות בשנים. לאחר מכן עברה ההלוויה בסמוך לביתו והמשיכה ל'בית המוסר', בהיכלו מסר שיעורי מוסר ומחשבה לאורך שנים ארוכות, והחייה את לב שומעיו.
ב'חניכי הישיבות' הספידוהו: הרה"צ צבי אלימלך הורוביץ, רב קהילת 'צאנז' וה'חברא קדישא פ"ת' והרב מיכאל שהם, רב קהילת 'בית אבא'. ב'בית המוסר' נשא דברי פרידה הגאון הרב אליעזר עויזר, ראש כולל לומז'ה.
מסע ההלוויה המשיך לבית הקברות 'סגולה' בפתח תקווה, שם נשאו דברי הספד הרה"צ מנחם שטיין, מגדולי הדרשנים, וגיס המנוח הרב אריאל קנופף, מוותיקי האברכים בפתח תקווה ור"מ בישיבת 'צעירים פתח תקווה'.
כלל המספידים עמדו בדבריהם על צניעותו הרבה יחד עם גדלותו וידיעותיו הנרחבות בתורה ובמוסר, ומסירות נפשו לקרב רחוקים, יראת שמים ופשטות.
את מסכת ההספדים חתם בנו הרב יהושע הרשברג שספד לו בדמעות שליש והזכיר את גדלותו בתורה, נהג לכבד את הוריו במסירות נפש של ממש. בנוסף, ביקש ר' יהושע מחילה בשם האחים והאחיות.
מסע ההלוויה המשיך לחלק הקבר, שם נטמן המנוח למגינת לב משפחתו ומכריו.
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, את רעייתו הרבנית חיה רחל שתחי' בתו של ר' משה הרמן ז"ל, בנים ובנות נכדים ונכדות הממשיכים בדרכו כשמתוכם שלושה בנים שטרם זכה להוביל לחופה.
יושבים שבעה בביתו, רחוב טרומפלדור 54 פתח תקווה, עד ליום רביעי בסמוך לשקיעה.
מתולדותיו:
הרב הרשברג זצ"ל נולד בבני ברק בכ"ג כסלו תש"כ לאביו הרב נח הרשברג ז"ל ולאמו מרת אלקה ע"ה.
בבחרותו למד בישיבת באר יעקב והיה לתלמידו המובהק של המשגיח הגאון הצדיק רבי שלמה וולבה זצ"ל, לאחר נישואיו עם מרת רחל תח' לבית משפחת הרמן, קבע את מקום מגוריו באם המושבות בפתח תקווה, שם שקד על תלמודו והיה מקרב בחורים במדרשה בפתח תקווה שראו בו כאביהם לכל דבר.
לפני 28 שנה נקרא להצטרף לצוות הרוחני של הישיבה 'נחלת הלווים' בחיפה, לצידו של המגיח הדגול הרב אורי וייסבלום שליט"א. שם הרביץ תורה ומחשבה לעדריםץ מאות הבחורים שיחרו לפתחו, ושיתפוהו בלבטיהם האישים, והוא סיפר להם עצה ותושייה. כל זאת בזמן שהתגורר בפתח תקווה, ונסע מרחקים רבים תוך מסירות נפש עצומה שלו ושל רעייתו שתחי'.
הרב הרשברג נודע כבעל מוסר גדול והיה מוסר שיחות בבית המוסר בפתח תקווה. היה תלמיד חכם עצום, שהלך בצידי דרכים תמיד בצניעות יתירה, שיעוריו היו לשם דבר שהיה אהוב על כולם בצורה מיוחדת. כמו כן מסר שיעורים בבתי כנסת ובבתי מדרשיות רבים ברחבי העיר פתח תקווה ומחוצה לה.
עסק בהרבצת תורה ובקירוב רחוקים, המית עצמו באוהלה של תורה יומם וליל והיה אחד מבעלי המוסר בעיר פתח תקווה, בבחינת סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה. היה אדם אהוב על הכל, מלבין שיניים לכל אדם באשר הוא, חביב לשמים ולבריות.
