הגמרא במסכת מגילה (יד ע"ב) מקשה מדוע אומרים הלל בפסח והרי אין אומרים הלל על נס שנעשה בחוצה לארץ, ומתרצת הגמרא כי מה שאין אומרים שירה על נס שבחו"ל הוא דווקא על ניסים שקרו לאחר שעם ישראל נכנסו לארץ, אבל על ניסים שקרו לפני כניסתם לארץ אין דין זה חל ולכן ניתן לומר הלל על ניסי יציאת מצרים.
עוד מביאה הגמרא את שיטת רב נחמן הסובר כי גם על נס שנעשה בחו"ל אומרים שירה ולכן גם בפורים יש לומר הלל על ניסי פורים, אלא שבפועל אין אומרים את מזמורי הלל כפי שהם נאמרים בפסח מפני שקריאת המגילה נחשבת כאמירת שירה וממילא יוצאים בה ידי חובת ההלל.
הקשה הטורי אבן (מגילה יד ע"ב)שלכאורה ההלל שנאמר בפסח הוא אינו שבח והודאה על ניסי יציאת מצרים אלא נובע מדין המועד וכפי שמצינו אמירת הלל בכל המועדים וממילא יש להבין את קושיית הגמרא מכוח הדין שאין אומרים שירה על ניסים שנעשו בחוצה לארץ.
ומתרץ הטורי אבן שבאמת ההלל שנאמר בפסח הוא מדין המועד וכפי מצינו בשאר המועדים כגון סוכות ושבועות, אלא שבפסח אנו אומרים הלל נוסף גם בליל פסח ואמירה זו מתייחסת לניסי יציאת מצרים.
בהמשך הסוגיא מביאה הגמרא את שיטת רבא המחלק בין הנס שנעשה בפסח לבין הנס שנעשה בפורים, אומנם שני הניסים הללו נעשו בחוצה לארץ אך יש ביניהם שוני מהותי, מפני שבפסוקי ההלל אנו אומרים "הללו עבדי ה' " ופירוש הפסוק הוא הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה וממילא כיון שאיננו כבר עבדי פרעה אזי אנו משבחים ומודים לה', אבל בפורים איננו יכולים לומר הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשוורוש מפני שעדיין אנחנו מוגדרים כעבדי אחשוורוש וזאת משום שנס פורים לא הוציא את עם ישראל לחירות מוחלטת אלא רק פדה אותם מגזירת מוות לחיים ומימלא לא ניתן לומר הללו עבדי ה' על נס פורים.
מי שאין לו מגילה האם חייב בהלל
כתב המאירי כי יש נפקא מינא בין שיטת רב נחמן הסובר שקריאת המגילה נחשבת כאמירת הלל לבין שיטת רבא הסובר כי אין אומרים הלל בפורים מפני שאכתי עבדי אחשוורוש אנן. לפי שיטת רב נחמן מי שאירע לו אונס ואין לו מגילה בפורים אזי חייב הוא בקריאת ההלל מפני שמעיקר הדין יום הפורים חייב באמירת שירה, אבל לשיטת רבא שאין ביום הפורים כל חיוב לומר הלל אזי גם אם נאנס ולא קרא את המגילה אין הוא צריך לומר הלל כלל וכתב המאירי שיש לפסוק כשיטת רב נחמן.
הפרי מגדים (או"ח סי' תרצג) כתב כי בשנה בה פורים חל בשבת וקריאת המגילה נעשית ביום שישי אזי יש לומר הלל בשבת, אך בסוף דבריו הסתפק הפרי מגדים בעניין זה משום שניתן לבאר כי רב נחמן סובר שמאחר ויש חיוב לקרוא את המגילה ביום הפורים אזי חכמים כלל לא רצו לתקן קריאה נוספת של ההלל וממילא ניתן לומר שגם בשבת שאין קוראים בה את המגילה בכל זאת אין שום חובה לומר את ההלל מפני שלא פלוג חכמים וכמו שביום הפורים שחל ביום חול אין אומרים בו את הלל כך גם ביום השבת למרות שבפועל אין קוראים בו את המגילה בכל זאת חכמים השוו את תקנתם ולא תיקנו לומר בו את ההלל.
מדוע מותר לקרוא את המגילה מיושב
נפקא מינא נוספת העולה מפסק המאירי את שיטת רב נחמן להלכה, היא האם ניתן לקרוא את המגילה מיושב.
החתם סופר (שו"ת או"ח סי' נא) הקשה לשיטת רב נחמן הסובר שקריאת המגילה היא במקום אמירת ההלל אזי לכאורה יש לקרוא את המגילה דווקא בעמידה וזאת משום שנפסק בשו"ע ( או"ח סי' תכב ) שאת ההלל יש לומר רק בעמידה. וכן פסק הרמב"ם (הלכות ברכות פרק י ) שאת ברכת הגומל יש לומר במעומד מפני שהיא כאמירת ההלל, ואם כן יש להבין מדוע הגמרא במסכת מגילה (כא ע"א) אומרת שניתן לקרוא את המגילה גם בישיבה.
האחרונים מתרצים את קושיית החתם סופר כי אם נלמד בשיטת רב נחמן כפי הביאור השני של הפרי מגדים שחכמים לא תיקנו כלל אמירת הלל ביום הפורים משום שביום זה אנו קוראים את המגילה אזי מובן כי קריאת המגילה יכולה להתקיים גם במיושב מפני שאין קריאת המגילה נחשבת כתחליף לאמירת ההלל אלא קריאת המגילה היא הסיבה שפוטרת את אמירת הלל וממילא אין כל מניעה לקרוא את המגילה במיושב.
אנשים חייבים בקריאת המגילה ונשים חייבות בשמיעה
נפקא מינא נוספת העולה משיטת רב נחמן היא החילוק שבין חיוב האנשים בקריאת המגילה לבין חיוב הנשים.
התוס' (מגילה ד ע"א) וכן הרא"ש (פ"א מגילה סי' ד) מביאים את שיטת הבה"ג שסובר כי נשים אומנם חייבות במגילה אך למרות חיובן אין הן יכולות להוציא את האנשים ידי חובת קריאת המגילה והסיבה היא כי קיים הבדל בין חיוב האנשים בקריאה לבין חיוב הנשים משום שהאנשים חייבים בקריאה, לעומת הנשים שהן חייבות בשמיעת המגילה אך הן אינן חייבות בקריאה.
ומבאר הקהילות יעקב (מגילה סי' ג) שהסיבה להבדל בין חיוב האנשים לחיוב הנשים הוא כי הבה"ג סובר כשיטת רב נחמן שקריאת המגילה היא במקום אמירת ההלל(כפי הביאור הראשון של הפרי מגדים) וממילא האנשים שחייבים בקריאת ההלל אזי ביום הפורים הם מתחייבים בקריאת המגילה מפני שקריאתה היא במקום אמרית ההלל, אבל נשים שפטורות מן ההלל מפני שהן פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא אזי הן חייבות במגילה רק משום שהמגילה היא מפרסמת את הנס וממילא בכדי לפרסם את הנס מספיקה שמיעת המגילה, וממילא יוצא שהנשים אינן יכולות להוציא את האנשים ידי חובת קריאת המגילה.