"ברשות מרנן ורבנן", פתח ראש הישיבה, "קודשא בריך הוא כיוון את הדברים, שבימים אלו יצאו הדברים לפועל. כידוע שעם ישראל, כשנגאלו, קיימו וקבלו, קבלו את התורה שבעל פה, בשמחה. וחכמים קבעו לנו שבחג הזה, הפורים, יהיה גם משלוח מנות איש לרעהו".
"צדקה, עדיפה מכל המצוות, כך הגמרא אומרת. החסד האמיתי זה לדעת מה חסר לשני" אמר הגר"ש כהן כשדמעות עומדות בגרונו, "אם הקב"ה זיכה אותנו לעת הזו, ריבונו של עולם! כמה חשובה לפניך האסיפה הזו, שכולנו באנו במצוות החסד וכולם תלמידי חכמים, רבנים, בני תורה. אין דבר יותר חשוב לעם ישראל מזה".
אל הדברים הנרגשים הללו היו שותפים גדולי וחכמי הדור הספרדים שהתכנסו במעונו של נשיא מועצת חכמי התורה לכינוס היסוד להקמת 'קופת הצדקה הספרדית', בראשותו.
מה הוביל להחלטה ההיסטורית? אל בתי הרבנים, ראשי הישיבות וגדולי ישראל, מגיעות כל העת בקשות לעזרה. באופן טבעי, אדם שומר תורה הנקלע לצרה ומצוקה, עושה את המאמצים כיצד לפתור אותה, אך ראשון ברשימה יפנה הוא לקבל את ברכת הרב, שם שוטח את מכאוביו וצרותיו.
כך ש"מוקדי המידע" הכי מדויקים על מצבם של ההמונים נמצאים בבתי הרבנים, שמזה שנים זועקים בכאב את העובדה וממילא גם את הצורך. הדברים הובאו אל שולחנו של חכם שלום כהן והכרעתו לצאת לדרך הייתה חד משמעית ובאופן מיידי נוכח ימי הפורים - בהם הציבור פותח את ליבו ומוזיל מממונו לצדקה יותר מהרגיל, ולקראת חג הפסח - אז הבקשות לעזרה רבות.
מדובר בצעד דרמטי, שכן עד כה לא הקימו גדולי ישראל קרנות וקופות צדקה כלליות וארציות, מיוחדות לציבור הספרדי. ההכרעה בעניין של נשיא המועצת, הייתה חותכת - יש צורך בהקמת הקופה שתנוהל בידי וועדת רבנים שמונתה על ידו ומטרתה לסייע לנזקקים ומעוטי יכולת.
אור ליום שלישי שנכפל בו כי טוב, ד' באדר ב', עלו ובאו לירושלים גדולי וחכמי הדור הספרדיים, מועצת חכמי התורה, הראשונים לציון, גדולי המקובלים והאדמו"רים, דיינים ורבני ערים מכל רחבי הארץ.
בין המשתתפים, הרבנים הגאונים: הראשל"צ רבי אליהו בקשי דורון, הרשל"צ ורבה של ירושלים רבי שלמה משה עמאר, רבי משה מאיה חבר מועצת חכמי התורה, רבי ראובן אלבז חבר מועצת חכמי התורה וראש ישיבת אור החיים, רבי שלמה בן שמעון גאב"ד בני ברק, רבי יהודה כהן ר"י יקירי ירושלים, רבי ציון בוארון חבר ביה"ד הגדול, המקובל רבי דוד בצרי ר"י השלום, האדמו"ר רבי יקותיאל אבוחצירא, המקובל רבי בניהו שמואלי ר"י נהר שלום, רבי עזרא ניסן ר"י רינת התורה, רבי בן ציון אטון ר"י ראשית חכמה, רבי ברוך שרגא ראב"ד ירושלים, רבי יצחק רצאבי מפוסקי רבני תימן, רבי פנחס קורח מפוסקי רבני תימן, רבי צבי סימן טוב רב עדת אפגניסטן, רבי חיים רבי ר"י עטרת חכמים, רבי מאיר אלבז ר"י שבות יהודה, רבי יהודה דרעי רבה של באר שבע, רבי אבנר עפג'ין ר"י בית הלוי, רבי יעקב ישראל איפרגן, רבי אמנון סבאג ר"י תפארת משה, רבי מסעוד אלחדד אב"ד ירושלים, רבי מרדכי טולדאנו אב"ד ירושלים, רבי משה צבי בוחבוט רבה של טבריה, רבי ניסים הררי מרבני שכונת בית וגן, רבי יחזקאל סיטון ר"י משכן חיים, רבי יצחק זר אב"ד ירושלים, רבי אליהו אלחרר רבה של מודיעין, רבי משה בן אבו רב שכונת גילה, רבי יעקב כהן ר"י נזר התלמוד, המקובל רבי ישראל פנחסי, והרב שרהבני מראשי ישיבת מאור התורה.
"איך כל הרבנים מאוחדים כאן, כוחם כאיש אחד, באהבה אחד לשני, אין שום טרדה בין אחד לשני, אין דבר יותר חשוב לעם ישראל מזה", אמר נשיא מועצת חכמי התורה, "מה ששווה אצלו יתברך, זה שכוחם יהיה כאיש אחד".
במעמד, הכריז נשיא המועצת על וועדת רבנים המורכבת מכל גדולי ישראל אשר תקבע ותלווה את כל פעילות הקופה לאורך כל הדרך ועל פיהם יוחלט כל דבר. "ברוך השם, הוועדה של הרבנים כפי שאני מכיר אותם ואת חייהם, וה' יעזרנו שלא תצא תקלה ויהיה כבודו מלא עולם שכל עם ישראל יתאחד ונהיה תחתו יתברך. אמן כן יהי רצון".
חבר מועצת חכמי התורה הגאון רבי שמעון בעדני השוהה בימים אלו בחו"ל שיגר את ברכתו למעמד ואף שלח מכתב מיוחד שהוקרא במעמד ובו הוא מחזק ומברך את הקופה שתפעל למען הציבור הספרדי.
כמו"כ נשאו דברי ברכה במעמד: הראשל"צ הגרש"מ עמאר, הגר"ר אלבז חבר המועצת, הגר"י כהן ר"י יקירי ירושלים, האדמו"ר הצדיק רבי יקותיאל אבוחצירא, המקובל הגר"ד בצרי, הגר"י דרעי רבה של באר שבע, והגר"י כהן ר"י נזר התלמוד.
הס הושלך בחדר והתרגשות רבה עלתה על פני הנוכחים, כשהכריזו על 'קריאת הקודש', שהיא למעשה מגילת היסוד לקופת הצדקה של גדולי ישראל, עליה חתמו המשתתפים - מרנן ורבנן בראשות ראש הישיבה חכם שלום כהן.
"במקהלות גדולי ומאורי הדור, עיני העדה הנושאים במשא העם, ובראשם פאר הדור והדרו, כהן גדול שדעתו יפה, מרן ראש הישיבה הגאון האדיר רבינו חכם שלום כהן שליט"א, הננו מייסדים בזאת את קופת הצדקה המרכזית אשר תשמש כידא אריכתא לחכמי וגדולי הדור, אבותיהם של בני התורה והאברכים, של העניים והיתומים, לתמוך ולסייע ביד נזקקים ונצרכים מאחינו היקרים, להמציא להם תמיכה ומשענה בשעת הדחק, להחזיקם ולעוזרם לבל ימוטו רגלם, לקיים דברי הפסוק 'אשרי משכיל אל דל'.
"תהא 'קופת הצדקה הספרדית' כ'לשכת חשאין' שהיתה במקדש, שיראי חטא נותנין לתוכה בחשאי ועניים בני טובים מתפרנסין מתוכה בחשאי. יעבירו אחינו בני ישראל את נדבותיהם ותרומותיהם לגבאי הקופה, בעין יפה וברוח נדיבה, 'מתן בסתר' שאין למעלה הימנו.
"תהא 'קופת הצדקה הספרדית' מגן וצינה לדורנו, אשר רבות סכנותיו ברוחניות ובגשמיות, ובעת אשר רבים קמים עלינו תעמוד זכות הצדקה המהודרת להיות לנו למחסה ועוז, ומרבה צדקה מרבה שלום, ה' יברך את עמו בשלום.
"והננו באים בקריאת קודש אל אחינו בית ישראל בכל מקום שהם לישא כתף ולהטות שכם ולהיות לעזר ולאחיסמך למען אחינו ובשרינו הנזקקים והנחלשים, להוזיל מהונם וממונם למען 'קופת הצדקה הספרדית' אשר עומדת בהכוונתינו ופועלת על פי הוראותינו, וליטול חלק ושותפות במצוות צדקה חשובה זו הרצויה ביותר לפני קודשא בריך הוא כי צרכי עמך מרובים ו'שקולה צדקה כנגד כל המצוות' (ב"ב ט.).
"והננו לברך ולעמוד בתפילה על כל מי שיתרום ויסייע לקופה זו, שימלא הקב"ה כל משאלות לבם לטובה ולברכה בבריאות ופרנסה טובה ברווח, בנים יראי ה׳ העוסקים בתורה ובמצוות, נחת וברכה מכל יוצאי חלציכם, ויהיה ביתכם מלא ברכת ה׳ אמן כן יהי רצון".
