בסיומם של שבועות מלאי דרמות והתפתחויות פוליטיות, נחשפה מפת המפלגות שתתמודדנה בבחירות לכנסת ה-21. סקירה קלה מעלה, כי אחרי כל הפיצולים, נרשמו גם כמה איחודים בולטים. בימין, בשמאל ואצל הערבים. המפלגות החרדים נמנות על הצד שנותר מפולג, ויריצו שלוש רשימות שונות.
האיחוד במרכז-שמאל:
במערכת הבחירות הקודמת, המפלגה היחידה שהתמודדה במובהק רק על קולות המרכז הייתה מפלגת יש עתיד, שלא זכתה להצלחה גדולה במיוחד, לאור העובדה שרבים ממצביעי המרכז העדיפו להצביע למפלגת "המחנה הציוני", מתוך מטרה לנסות להחליף את נתניהו.
התפרקות האיחוד, לאחרונה, החזירה את העבודה לממדיה הטבעיים כמפלגת שמאל, אבל על קולותיהם של מצביעי המרכז צפוי היה להיפתח מאבק איתנים בין לפיד לבין הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, שהקים מפלגה חדשה בשם חוסן לישראל.
במקביל, מפלגת תל"מ של משה (בוגי) יעלון לא הצליחה, על פי הסקרים, לחצות את אחוז החסימה. יעלון, שהתפטר מממשלת נתניהו לאחר צירוף ישראל ביתנו לקואליציה ומינוי אביגדור ליברמן לשר הביטחון, קיבל בימים הראשונים לאחר ההתפטרות כמה מנדטים באחד הסקרים, אך ככל שחלף הזמן גנץ גנב לו את תדמית ה"ביטחוניסט", וגרף את כל הקופה.
במהלך מפתיע, הודיעו השניים על איחוד מפלגותיהם, כאשר יעלון עשה את עסקת חייו והכניס ארבעה נציגים למקומות ריאליים. הסקרים האירו פנים למפלגה, ובאפקט משולב עם נאומו הראשון של גנץ, נרשמה עליה משמעותית בכוחו, אך עדיין, על פי כל הסקרים, הליכוד הוביל בפער גדול.
ההבנה כי רק איחוד מפלגות המרכז, חוסן לישראל ויש עתיד עשויה לאפשר להם להפוך למפלגה הגדולה ביותר ואולי להרכיב את הממשלה הבאה, הביאה הבוקר (חמישי) את בני גנץ ואת יאיר לפיד להתפשר, להסכים על רוטציה למקרה ויקבלו את ראשות הממשלה, והאיחוד המיוחל יצא לדרך.
האיחוד בימין:
אחרי שתי מערכות בחירות בהן התמודדה רק מפלגה ימנית-דתית אחת, את מערכת הבחירות הנוכחית החלה הציונות הדתית בפילוג משמעותי. השרים נפתלי בנט ואיילת שקד, התפצלו מהבית היהודי יחד עם ח"כ שולי מועלם רפאלי, והקימו את מפלגת הימין החדש.
בשל כך נקלעה מפלגת הבית היהודי למשבר מנהיגותי. בצעד שנוי במחלוקת, הוחלט בה להימנע מקיום פריימריז, ורפי פרץ, הרב הראשי הצבאי לשעבר, מונה לעמוד בראשות המפלגה.
במקביל, בתום הבחירות הפנימיות במפלגת האיחוד הלאומי, הדיח ח"כ בצלאל סמוטריץ' את השר אורי אריאל מראשות המפלגה.
המשא ומתן לאיחוד שתי הרשימות נקלע לקשיים. באיחוד הלאומי, מודעים לכוחם ולמשבר בבית היהודי, דרשו שוויון, אך נענו בסירוב. סמוטריץ', פוליטיקאי ממולח, עמד על שלו בזמן שפרץ, טירון פוליטי, לא הצליח לעמוד מולו. בסופו של דבר, רק מעורבותו של בנימין נתניהו, ראש הממשלה, הביאה אותם לחתום על הסכם, לאחר פגישה שנמשכה שעות ארוכות אצל רבנים בכירים מהציונות הדתית.
אחרי שהגיעו להבנות, המשיך נתניהו ללחוץ עליהם להתאחד גם עם עצמה יהודית, אך במשך ימים ארוכים סירבו במפלגות הציונות הדתית לצעד, מתוך חשש להיות מזוהים עם בן ארי, בן גביר ומרזל, הנחשבים קיצוניים מידי גם לפי המושגים שלהם.
בסופו של דבר, הלחצים עשו את שלהם, עצמה יהודית הסכימה להתפשר על מיקומי נציגיהם ברשימה, ותוך כדי הבהרות חוזרות ונשנות כי מדובר רק בבלוק טכני וכי יום לאחר הבחירות הם נפרדים לשלום - נחתם ההסכם לריצה משותפת בין שלוש המפלגות.
עד לרגע האחרון, עוד נעשו ניסיונות כאלו ואחרים על מנת לצרף לרשימה גם את אלי ישי, מאמצים שנכשלו - אך על כך, בקטע המדבר על האיחוד החרדי שלא היה.
האיחוד הערבי:
המהלך הישן של אביגדור ליברמן להעלות את אחוז החסימה, על מנת לדחוק את רגלי המפלגות הערביות ממשכן הכנסת, הובילו לתוצאה הפוכה: ארבע המפלגות הערביות, לכל אחת מהן אידאולוגיה שונה ולעתים סותרת, התאחדו לרשימה אחת, שזכתה להישג מרשים של 13 נציגים בכנסת.
בתחילת מערכת הבחירות הנוכחית נראה היה כי האיחוד הערבי נכשל; אחמד טיבי הודיע כי סיעתו תע"ל תתמודד עצמאית, ובסקרים, המתקשים לסקור את הציבור הערבי, נרשמה תופעה מעניינת: לעיתים קיבלה תע"ל מספר מנדטים גבוה יחסית והרשימה המשותפת, או מה שנשאר ממנה, לא עברה את אחוז החסימה. בסקרים אחרים, התוצאה הייתה הפוכה.
כך או אחרת, נראה היה כי הכוח הערבי בכנסת הבאה אמור הייתה להיחלש משמעותית. בסופו של דבר, אחרי שכמה ניסיונות לאיחוד מחדש של כלל המפלגות הערביות עלו בתוהו - נרשם איחוד חלקי. המפלגות המשמעותיות הערביות, בראשם עומדים טיבי ואיימן עודה ירוצו במשותף, ובל"ד ורע"מ ירוצו אף הם במשותף.
הפילוג החרדי:
בזמן שבכמה מגווני המפה הפוליטית הישראלית נוצרים חיבורים - דווקא בציבור החרדי, למרות הניסיונות שנערכו, לא נרשם כל איחוד.
תחילה היו שדיברו על ריצה משותפת של ש"ס ויהדות התורה. באגודת ישראל הגדילו ודיברו גם על איחוד של הפלג הירושלמי ושל אלי ישי ברשימה החרדית המאוחדת, אך ניסיון זה נכשל. איחוד של המפלגות החרדיות, להן נציגות כיום בכנסת, קרם עור וגידים, אך עד מהרה נקברה היוזמה, בעיקר כפי שנחשף ב'כיכר השבת' בשל התנגדותו של נשיא מועצת התורה הגר"ש כהן.
בזירה החרדית בוצע ניסיון נוסף לאיחוד, הפעם לפחות בתוך הגזרה הספרדית. רבנים שונים ניסו להביא לאיחוד בין 'יחד' וישיבת כסא רחמים לתנועת ש"ס. רגע השיא של ניסיון הנפל, לפחות רשמית, נרשם בעת כינוס מועצת חכמי התורה, כאשר בהודעה פומבית פנו הרבנים אל ראש ישיבת כסא רחמים בקריאה לשוב לש"ס.
חבר המועצת הגר"ד יוסף אף נשלח היום לבני ברק לפגישה עם ראש ישיבת כסא רחמים הגר"מ מאזוז, אך בש"ס התעקשו שלא לשלב את יו"ר יחד אלי ישי ברשימה, והגישו הצעה מפתה אחרת: נציג לישיבת כסא רחמים במקום החמישי, והבטחה כי הוא יכהן בתפקיד שר. הרב מאזוז סירב, באומרו כי כל פעולותיו של ישי היו על דעתו, ואין בכוונתו לבגוד בו.
נקודת אור שראויה לציון בזירה החרדית, היא שלא נרשמו פילוגים חדשים, למרות שכזכור היה חשש כזה לאור תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, בהן התמודדו אגודת ישראל ודגל התורה בנפרד.
על אף קריאות שונות של פעילים מהשטח, השכילו ראשי המפלגות למנוע את הפילוג, ולחתום על הסכם לריצה משותפת - הן במערכת הבחירות הנוכחית והן בזו שתבוא אחריה.