תייר יהודי שהותקף על ידי מחבל בעיר העתיקה בירושלים לפני כשנה מבקש לערער על העונש שקיבל המחבל – 4.5 שנות מאסר בלבד.
המחבל השליך בלוק על ראשו של התייר מגובה של ארבעה מטרים, והתייר ניצל בזכות קסדה שחבש מתחת לכובעו. המחבל הורשע בגרימת מוות בכוונה מחמירה ונגזר עליו עונש מאסר, אשר התייר מבקש לערער על קלותו, כאמור.
על פי התיאור בכתב האישום, "סמוך לשעה 22:30 הבחין בו הנאשם, נכנס לרחוב בו גר המתלונן, טיפס על גג בית, נטל אבן גדולה שהייתה במקום וזרק אותה לעבר המתלונן ממרחק קצר ומגובה של כארבעה מטרים. האבן פגעה בראשו של המתלונן, אשר נחבל ונפל ארצה".
בזכות קסדה מוסתרת שחבש המתלונן פציעתו הייתה, כלשון כתב האישום, 'קלה בלבד' – חתך רוחבי באורך שישה סנטימטרים במרכז הגולגולת, שנתפר. כאמור, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן ועל יסוד הודאתו הורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה.
במכתב ששלח עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו המייצג את הנפגע לפרקליטות המדינה בנושא הגשת ערעור לביהמ"ש העליון על קולת העונש נכתב כי "מרשי ניצל ממות כמעט וודאי אך בנס, בשל כך שחבש לראשו כובע מיוחד המשמש כקסדה. המחבל התוקף נתפס והואשם על ידי פרקליטות מחוז ירושלים באשמה של חבלה בכוונה מחמירה".
בהמשך מתאר בלייכר כי ביקש מהפרקליטות לשנות את כתב האישום ל"ניסיון לרצח ממניע גזעני", אך בקשתו זו נדחתה "בטענה שבחומר הראיות לא קיימת ראיה המעידה מעבר לכל ספר שהמניע גזעני, חרף כך שאין בנמצא כל מניע אחר מעבר להיות מרשי יהודי המתגורר בעיר העתיקה".
עוד הוסיף בלייכר, כי התביעה ביקשה שיושת על המחבל עונש של 7 שנות מאסר בפועל, אך בפסק הדין נגזרו עליו 4.5 שנות מאסר בלבד. קלות העונש יצרה תחושות קשות אצל הנפגע, בכך שהדין לא מוצה עם המחבל.
"סוף כל סוף היה כאן ניסיון מובהק של רצח מרשי, אך ורק בשל היותו יהודי. מעשה המחבל הינו נעשה אכזרי חסר מעצורים של ניסיון ריצוץ ראשו של אדם על ידי בלוק בניין ירושלמי ענק. מרשי ניצל בנס ממוות כמעט ודאי בשל כך שהכובע שחבש שימש כקסדה, דבר שהמחבל לא ידע. אין ספק שמבחינה מהותית מדובר על פיגוע אכזרי, ניסיון לרצח על רקע גזעני לאומני".
בלייכר סיים את המכתב, "לאור מהות מעשי המחבל היה על בית המשפט להשית ענישה גבוהה בהרבה ואף קרובה לגובה המקסימלי שניתן בחוק לעבירה בה הורשע, דהיינו: 20 שנה. אשר על כן אבקש מכבודכם לערער בשם מדינת ישראל כנגד פסק הדין המקל, ולבקש החמרה משמעותית של הענישה כלפי המחבל".
בהכרעה כתב השופט כי מדובר בעבירה שבוצעה לאחר תכנון מסוים. "בתחילה הבחין הנאשם במתלונן ולאחר מכן הוא טרח וטיפס על גגו של אחד הבתים, שם נטל אבן גדולה והטיח אותו בראשו של המתלונן", נכתב בפסק הדין. עוד אמר השופט כי היה באפשרותו של הנאשם להתחרט, אך למרות זאת ביצע את העברה. "אחריותו של הנאשם לביצוע העבירה מלאה ובלעדית. ביצוע העבירה היה פרי החלטתו של הנאשם, איש לא השפיע עליו לבצעה, ואיש לא סייע לו בביצועה".
עוד נכתב בהכרעה: "הנזק שהיה עלול להיגרם כתוצאה מביצוע העבירה הוא נזק קיצוני בחומרתו. הנאשם לא זרק אבן סתם, אלא אבן גדולה. האבן לא נזרקה סתם, אלא היא הוטחה מגובה של ארבעה מטרים לעבר ראשו של המתלונן, והראייה לכך היא שהאבן התנפצה".
כמו כן, נכתב בהכרעה גם על הקסדה שהצילה את חייו של המתלונן. "אין ספק שאלמלא חבש המתלונן קסדה הרי שהיה נגרם לו נזק חמור בהרבה, ולא ניתן לשלול את האפשרות הסבירה שהוא היה מקפח את חייו, חלילה". עוד מצוין בהכרעה שהקסדה הוסתרה תחת כובע, כך שהנאשם לא היה יכול לדעת מראש שהפגיעה לא תהיה חמורה כל כך.
למרות זאת, החליטה הפרקליטות להעמיד את הנאשם לדין באשמת חבלה בכוונה מחמירה בלבד. כמו כן, גם הסעיף הגזעני והלאומני הוצא מכתב האישום, ומבחינת הפרקליטות המניע למעשה איננו ידוע.
עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו שמייצג את הנפגע מסר: "מדובר באירוע של ניסיון רצח אכזרי על רקע לאומני. לצערנו פנייתנו בתחילת ההליך לתיקון כתב האישום לא התקבלו משיקולי התביעה. מכל מקום מתיאור העובדות בכתב האישום בו הורשע המחבל עולה תמונה של ניסיון פיגוע קטלני, שרק בדרך נס נגמר בפציעה קלה בלבד. על בית המשפט היה להשית על המחבל עונש גבוה הרבה יותר מ-4.5 שנים. אנו מצפים שפרקליטות המדינה תערער על קולת העונש".