דף עז
*ארכובה וצומת הגידין. *בשר ושבירת העצם.
א. האיבעיות בדין נשבר העצם ובשר חופהו 1. מעט מהעצם נעכל ונפל, פשטינן דכשר וכדין יצא לחוץ. 2. בשר שאינו יחד ואם יתלקט יהא רוב. 3. מתרוסס וקלוש. 4. נתמסמס ונרקב וזהו שהרופא קודרו. 5. ניקב הבשר המכסה. 6. נסדק. 7. ניטל שליש התחתון מעביו הסמוך לבשר והשאר עומד באויר, ובעי למיפשט מדאמרינן דעור הוי כבשר ודחינן דלמא במקום שהעור דבוק יפה. 8. נקדר בעיגול כמין טבעת, אמרינן דמכשירו ע"י שמסרטו בעצם ולא בברזל ואז הדם מעלה ארוכה.
ב. דיני שליא שנמצאת במעי הבהמה ומ"ט 1. מותרת באכילה שנאמר כל בהמה תאכלו, ואם יצתה מקצתה אסורה ומייתי אסמכתא מהפסוק אותה, והאיסור משום דאין שליא בלא ולד, ושליא היא סימן ולד באשה ובבהמה. 2. עור ושליא אינם מטמאין טומאת אוכלין ולא טומאת נבילות, ואם חישב על השליא או שלק את העור מטמאין טמאת אוכלין ולא טומאת נבילות, ובעי האם אמרינן בעור חמור שאינו מטמא כיון דמאיס. 3. החשש לולד אחר, לל"ק דעת ר"א דחיישינן רק אם יש עמה ולד אחר ולרבי יוחנן בכל גוני חוששין, ולל"ב ר"א דאין חוששין רק אם קשורה בולד ולר"י אם יש עמה ולד אין חוששין אף שאינה קשורה בו. 4. בהמה מבכרת שהפילה שליא ישליכנה לכלבים משום דאיכא רובא שאינה קדושה בבכורה דנולדים חצי נקיבות ומיעוט נדמה, אבל בהמת הקדש שהפילה שליא תקבר משום דאיכא רובא שהולד היה אמור להיות הקדש. 5. אין קוברין את השליא בפרשת דרכים ולא תולין באילן מפני דרכי האמורי. אבל מה שנעשה משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי, ולכן אילן המשיר פירותיו שרי לטמנו באבנים כיון שנעשה להכחישו שלא ינשרו מחמת רוב שומן, וסוקרו בסיקרא בכדי שיבקשו עליו רחמים.
הדרן עלך פרק רביעי דחולין!
שאלות לחזרה ושינון
א. האיבעיות בנשבר העצם ובשר חופהו (8)
ב. דיני שליא שנמצאה במעי הבהמה ומ"ט (5)