מס המיליונים של רבי יקותיאל אבוחצירא

הסיפור החל לאחר דיוני שומה, בשנת 2013, ובסיומן קבע פקיד שומה - היחידה הארצית לשומה ברשות המיסים שומות לשנות המס 2003-2009 לרב אבוחצירא בסך של 13,844,806 ש"ח.

רבי יקותיאל טען, בין היתר, כי הוא אינו נותן שירותי דת, אינו מפיק הכנסות בהילולות או באירועים או בכל דרך אחרת. אין בביתו קבלת קהל ואין מנגנון לקביעת תעריפים או שעות ביקור.

עוד טען האדמו"ר כי הוא לא ייעץ למאמיניו לרכוש דירות מקבלנים, אין לו קשר עסקי עם חברות קבלניות והוא אינו נותן ייעוץ עסקי. הרב דחה את הטענה כאילו עצם נוכחותו באירועים מהווה שירות דת. לטענתו, כספים שניתנו לו הן מתנות שניתנו כמחווה של "הבעת תודה במישור הרגשי" על רקע אישי, חברי ואמוני וללא כל מתן שירות או תמורה, ואין לחייבן במס.

באשר לגידול בהונו, טען האדמו"ר כי מדובר בכספי ירושה ובמתנות בסכומים ניכרים שהתקבלו לרגל חתונות ילדיו, ובין היתר, שימשו המתנות לרכישת דירות לילדיו.

ברשות המיסים טענו, באמצעות עוה"ד שגית כחלון ומאיר פורת מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א, כי האזדמו"ר הוא בעל עסק ויש לו משלח יד במסגרתו הוא נותן לקהל מאמיניו שירותי דת הכוללים, בין היתר ברכות, עצות, השתתפות באירועים וכו'. המשיב דחה את טענות המערער באשר לנסיבות קבלת הכספים והנכסים בתקופה הרלוונטית לשנות המס שבערעור.

בית המשפט דחה את טענת המערערים כי מדובר במתנות וקבע בין היתר כי:"לא כן מתנות, תרומות וכיוצא באילו הניתנות בשל מיהותו של מקבלן. בעל תפקיד (או מוסד) המקבל מתנות ותרומות אשר אלמלא היה בתפקיד לא היו ניתנות או לא היו ניתנות בהיקף המושפע מתפקידו או מעמדו של מקבלן יכול ואין עוד מדובר בהתעשרות שהיא מתת שמים, ספונטנית. תפקידו או תוארו, מעמדו או המוניטין האישי האחוז בו הם הנכס מפיק התשואה".

לדברי השופט: "מה שמכונה מחוץ לעולם המס, מתנה, חדלה מהיות כזו בראי דיני המס בידי מקבלה אם ניתנה כאמור. בראי דין המס תוארו, מעמדו ותפקידו של מקבל המתנות הם משלח ידו או עסקו והמתנות הן הכנסה חייבת בידיו כשהמקור "הנכס" שלה הוא אותו תואר, תפקיד, מוניטין, מעמד, בין אם בנוסף למתנות ותרומות מופקת הכנסה מעסק או שכר ובין אם לאו. די בכך כי המתת ניתן בשל מעמדו, תוארו, גם אם ניתן שלא לשם קבלת תמורה ישירה, הרי שהמתת הוא תשואה על הונו האנושי, תכונותיו, שמו, תוארו או תפקידו.

"כשהמתת נעוץ בנוהג, אמונה או מנהג, ברצון לשמר את מעמדו של בעל התפקיד, את המוסד שהוא מסמל או מייצג, כאשר ניתן לזהות מנגנוני איסוף והפקת הכנסה, כאשר קיימת מחזוריות , ציפייה מצד המקבל להכנסות מסוג זה, כאשר מדובר בהיקפים ניכרים, כשהמתת חורג מהמקובל בנסיבות דומות אלמלא תפקידו, מעמדו או תוארו של מקבל המתנה, כל אילו יתמכו בראיית אותה התעשרות כחבה במס וברת מקור. קל וחומר כאשר מקופלת במתת ציפייה או הנחה בדבר תמורה עקיפה, לאו דווקא תמורה בבחינת "שלח לחמך".

"צורך או רצון לקיים מערכת ומנגנון כאמור באמצעות תרומות מעשרות ומתנות ,יהא צורך זה נעוץ באמונה או נוהג או מנהג, במעין ציווי פנימי או מסורתי, הם תמורה עקיפה. במצב דברים שכזה בראי דין המס, המדובר במתנות ותרומות שהן הכנסה ברת מיסוי. בראי דיני המס מתנה תהא כזו כמתת שמים שאינה ברת מיסוי, בחד פעמיותה, בהקשר נתינתה שאינו נובע ממשלח ידו או עיסוקו של מקבלה (ובכלל זה בני משפחתו), בסבירותה בנסיבות החברה או הסביבה הסוציו אקונומית או הקהילה בה היא ניתנת".

עוד קבע ביהמ"ש כי "גם כשאין דרישה מפורשת לתשלום אך כזה ניתן מכוח נוהג או מוסכמה הרי זהו תשלום בעד השרות. העברת המעות אינה נובעת מנדבה או התנדבות ספונטנית אלא נעוצה היא באותו נוהג ומקובלה. גם אם התשלום נעשה כאות הערכה ותודה, הרי שזו הערכה ותודה בגין השירות שניתן.

"כאשר התמורה מועברת למוסד מוכר, תהא היא הכנסה פטורה ממס בידי אותו מוסד. מוסד מוכר ללא כוונת רווח יהא כזה שמטרתו אושרה בידי מי שהמחוקק הסמיכו, שפעילותו היא לשם תכלית מאושרת, ובכלל אילו גמילות חסדים ועזרה לנזקקים. אולם תמורה זו המשולמת לנותן השירות אם אינו מוסד מוכר ומאושר, היא הכנסה ברת מיסוי. תמורה זו אם מועברת לאדם פרטי תהא היא הכנסה בידו. אם העבירהּ למוסד מוכר בתנאים המפורשים בדין, תוכר אצלו העברה זו כתרומה מוכרת ברת ניכוי בכפוף לתנאים ובמגבלותיהם כקבוע בדין"

"..משמע שעצם קיומו של מוסד הרב" הוסיף בית המשפט בפסק הדין: "של החצר, היא התמורה. נוכחותו של הרב עצם קיומו, מיהותו היא התמורה העקיפה להעברות הכספיות או שוות הכסף לידי הצדיק. קל וחומר שעה שהרב מקבל את מאמיניו לשם מתן ברכות ועצות, שעה שהרב וחצרו עורכים הילולות ומשמרים בכך מסורת רבת שנים של קשר בין הקהל והמנהיג הרוחני, שעה שהרב מקפיד להיות נוכח באירועי שמחה משפחתיים כחתונות של מאמיניו ועצם נוכחותו מהווה ברכה כבוד וזכות.

בפסק הדין הפחית בית המשפט מהשומה (13,844,806 ש"ח) כספים שקבע כי הוכח על ידי המערער שהם מתנות חתונה או מתנות מחותנים, כספי ירושה או כספי תמיכה, כך שהשומה נותרה על סך של 7,760,211 ש"ח.