אתם יושבים במקומכם, חושבים על העבודה שממתינה לביצוע, אך הקולגה שלצידכם לא חדל מלדבר. וכך קורה רוב היום. כמובן שלא אכפת לכם קצת לפטפט עם סביבתכם לעבודה מדי פעם, אך ההפרעות שלו מוגזמות וממשיכות יותר מדי זמן, הן מעכבות את זרימת העבודה ואת הפרודוקטיביות של שניכם.
מה ניתן לעשות בקשר לכך? הנה כמה אפשרויות:
1. שיחת חולין בעבודה היא עניין חשוב; אל תבטלו אותו לגמרי. אמנם דיבור קטן בעבודה יכול לפעמים להיראות משעמם ומיותר לחלוטין, אך כדאי שלא תמעיטו בערכו. הוא הגורם המרכזי שיתרום לאווירה טובה במקום העבודה שלכם. אחרי הכל, אתם כן רוצים קרבה עם העמיתים לעבודה שלכם.
אז איך בכל אופן מפחיתים את כמות שיחות החולין? בפעמים רבות זה בעזרת שיחות קטנות שתנהלו לאורך כל היום. היו פתוחים, לפחות בחלק מהזמן. אתם לא רוצים שיכירו אתכם במשרד כטיפוסים זועפים שלא מואילים בטובם לדבר עם אף אחד מלבד בעניינים עסקיים רשמיים.
אם מישהו במשרד אינו מפסיק לדבר, השתמשו בחכמה החיים שלכם כדי להבין שאולי כעת אתם צריכים להתמודד עם העניין ולנהל איתו קצת שיחת חולין, או שזה באמת יעיק על כל יום העבודה שלכם. אם כן, שקלו את האפשרויות הבאות:
2. להרכיב אוזניות ו/או להראות עסוקים, אבל אל תעשו את זה ללא הרף. בעולם שבו אנו חיים, הרכבת אוזניות היא טקטיקה נפוצה להראות בלתי נגישים, סטייל "נא לא להפריע". הקלדה באופן פעיל או אימוץ מבט ממוקד על הפנים בזמן שאתם מתעמקים בדו"חות - כל אלו גם יסייעו לכם להרתיע טיפוסים דברניים.
עם זאת, כדאי להפנים את הנקודה הבאה: שיחת חולין וחברות כללית היא חלק חשוב של להיות שחקן בצוות, אז לא תמיד תחיבת האוזניות לתוך האוזניים פנימה היא הפעולה הנכונה. היא מעולה לכמה שעות של עבודה ממוקדת במהלך היום, אבל בזמנים אחרים נסו להפוך את עצמכם לקצת יותר נגישים.
3. בנימוס, לתת לו לדעת שאתם צריכים לחזור לעבודה. אם פשוט להראות עסוקים לא עושה את העבודה ואתם עדיין נקטעים מרצף העבודה יותר מהרגיל, נצלו מספר תירוצים המסמלים את הצורך לחזור לעבודה; כדאי להתחיל עם ההקדמה: "אני באמת אוהב לשוחח יותר, אבל..." ואז להוסיף משהו כמו "אני לחוץ בזמן להגשת הפרויקט" או "יש לי שיחת טלפון מאוחר יותר שאני צריך להתכונן אליה".
אם אין לכם באמת תירוץ הגון, אתם יכולים להגיד משהו כמו "הלוואי שיכולתי לדבר יותר, אבל אני באמת מנסה להיות יותר ממוקד בעבודה, אז אני צריך לחזור אליה. אנחנו נתעדכן מאוחר יותר בשעה מאושרת או משהו כזה".
בשלב זה, הקפידו להשתמש בטון ידידותי כדי לרכך את המכה - אין צורך להיות רעים. דעו כי לעמית שלכם לעבודה כנראה יש כוונות טובות - הוא לא מפטפט איתכם בכוונה כדי להפריע. סביר להניח שהוא סתם אדם דיבורי ומנסה לבנות איזה סוג של קשר, או שהוא משועמם ואולי אין ברשותו מספיק עבודה לעשות.
4. אם זה קשור לעבודה, לקבוע פגישה. אם אתם מופסקים באופן קבוע על ידי דיבורים בענייני עבודה וקושיות שאיכשהו תמיד נגררים לשיחות על דא ועל הא, מומלץ לתזמן פגישה כדי לדבר באריכות ובאופן ממוקד יותר. במקרים מסוימים, הפתרון הוא באמת כל כך פשוט.
אם העמית משיב לכם משהו כמו, "אה, זה בסדר. אין צורך בפגישה - אני פשוט אגלה את זה בעצמי", אז סביר להניח כי השיחה שלו לא הייתה חשובה באמת, ואתם פשוט יוצאים מזה. לנצח!
5. להתעמת איתו באופן ישיר יותר על הכמויות הבלתי הולמות של שיחות החולין. אם הפטפטת הופכת לבעיה כרונית והתירוצים הידידותיים שלכם או המראה הכללי של "נא לא להפריע" לא מועילים, הדרך הטובה ביותר היא לנהל שיחה ישירה יותר, קצת יותר קשוחה. זה לא נוח, כמובן, אבל לפעמים נצרך. וודאי, אתם עלולים לקבל מעט שקט, אבל זה לא מה שבעצם קיוויתם שיקרה?
6. אם לא נותרה לכם ברירה, לשוחח עם הממונה עליו. כמוצא אחרון מאוד (אך חשוב), אתם יכולים ליידע אותו בבעיה. אם אתם נתקלים באישיו כה רציני שאתם שוקלים להעלות את הנושא עם השולחן עם הממונים עליכם, רוב הסיכויים שאנשים אחרים במקום העבודה מושפעים לרעה מהעניין הזה גם כן. מפקח מסוגל לפתור את הבעיה במונחים אישיים פחות: "שמעתי שהפטפוטים שלך מפריעים לפרודוקטיביות של אחרים במשרד".
עם הטיפים הללו, תוכלו לצמצם את הפרעות הפטפטת למינימום ולקבל בחזרה את הפניות לבצע את העבודה שלכם בצורה יעילה.