כתב האישום רשלני, גרסת הבוחן לא סבירה: זוכה מפגיעה בהולך רגל

לפי כתב האישום שהוגש בשנה שעברה, בסוף 2016 רכב הנאשם על אופנוע בשדרות ירושלים בתל-אביב לכיוון דרום, ופגע באורח קשה בהולך רגל כבן 59 שעבר באותה עת במעבר חצייה.

הנאשם כפר באחריותו לתאונה וטען כי נסע בזהירות, במהירות של 30-40 קמ"ש, וכי התאונה אירעה אחרי שעבר את מעבר החצייה, כשלפתע צץ הולך הרגל והם החליקו יחד על הכביש הרטוב מגשם. כלומר, לטענתו התאונה הייתה בלתי נמנעת, ולא אירעה באשמתו.

עבירה שגויה, מיקום עמום

השופטת קריספין הודיעה כבר בתחילת פסק הדין כי היא מזכה את הנאשם מחמת הספק.

השופטת ציינה המאשימה התרשלה בהגשת כתב אישום משום שמקום התאונה המדויק (מס' הבית) לא אוזכר בו, והוא ייחס לנאשם עבירה של פגיעה בהולך רגל כשהנהג יוצא מדרך גישה, מתחנת דלק או מחנייה, אף שאין ספק כי הוא נסע בכביש. "... מכאן כי אין כל קשר בין הוראת החיקוק לעובדות המקרה", כתבה.

לגבי הנהיגה הרשלנית, השופטת פסקה כי עצם השילוב בין רוכב אופנוע, כביש, הולך רגל ותאונה לא מספיק כדי לקבוע כי הרוכב אשם בתאונה. "המאשימה לא הציגה כל ראיה ממנה ניתן היה ללמוד על רשלנותו של הנאשם ומה יכול היה לעשות כדי למנוע את התאונה, בהעדר כל ממצא לגבי כיוון חציית הולך הרגל, אופן חצייתו ומהירות החצייה...", ציינה.

השופטת הוסיפה כי לנוכח העובדה שלא הושגו ראיות ממשיות לאופן שבו התאונה התרחשה, הבוחן היה צריך לחקור כל אדם ואדם שהיה בזירת התאונה. למרות זאת, הוא נמנע מלהעיד את האישה שקראה למשטרה ואת אנשי מד"א שהגיעו לזירה.

כמו כן, נקבע כי לא ביצע שחזור וניסוי שדה ראייה בהתאם לקבוע בנהלים המשטרתיים, וגרסתו כי התאונה אירעה בהכרח על גבי מעבר החצייה לא הייתה מבוססת, כך שגרסת הנאשם לפיה הפגיעה לא התרחשה שם אפשרית.

לפיכך נפסק כי לא הוכח שהתנהלות הנאשם הובילה לתאונה ולפגיעה הקשה בהולך הרגל, ולכן אין אפשרות לקבוע את אשמתו מעבר לכל ספק סביר.

• ב"כ המאשימה: עו"ד עוז
• ב"כ הנאשם: עו"ד תעבורה ערד

הכותב: עו"ד אבי הורביץ עוסק/ת ב- תעבורה

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.