שלושה חודשים לפני הבחירות, יצא אתמול (שני) לאור ספר ביוגרפי, 'הכל אפשרי' שמו, אודות חייו ופועלו של יו"ר מפלגת 'העבודה', אבי גבאי.
בספר, נפרשות חשיפות רבות על מהלכים פוליטיים ופרשיות כלכליות שהסעירו את המדינה בארבע השנים האחרונות, כאלו שנפגשו בצומת מצמתי חייו של אבי גבאי.
'כיכר השבת' ליקט ציטוטים וגילויים מרתקים מתוך ספרו החדש, בהם סירובו של יו"ר ש"ס השר אריה דרעי לאשר את מתווה הגז ("הוא לא רצה שהשערורייה הזו תירשם על שמו") והקשר המשפחתי של גבאי לבעל ה'אביר יעקב' זי"ע ("דור שמיני לרבי יעקב אבוחצירא").
וכך עולה מתוך התיאור בספר החדש: בשנת 2015 הארץ געשה סביב מתווה הגז והאינטרסים הכלכליים סביבו. אבי גבאי, אז שר בתוך הממשלה, התנגד למתווה הגז, ואמר כי הוא לא משרת את אזרחי ישראל, וכיאישורו יגרום להתייקרות חשבונות החשמל של כל משפחה בישראל.
"זו לא היתה הפעם הראשונה ששקלתי התפטרות מהממשלה", כותב גבאי. "לכל אורך ההתדיינות סביב מתווה הגז שקלתי את האפשרות הזו לא פעם. למן הרגע הראשון ראיתי שמדובר בחלטורה חובבנית ורשלנית במקרה הטוב, ומושחתת עד היסוד במקרה הרע. לא אנשי מקצוע טיפלו בנושא המורכב והסבוך הזה מטעם המדינה, אלא פוליטיקאים, ובראשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו".
"יש לי ותק עשיר כמנהל ואני יודע שכך לא מנהלים משא ומתן, כך לא מגיעים להסכמות, כך לא סוגרים הסכם. האינטרס הראשון של הממשלה היה צריך להיות טובת הציבור, או במילים פשוטות: מה האזרח ירוויח ממתווה הגז, אבל במתווה הגז התהפכו היוצרות. הדאגה הראשונה היתה לחברות הגז".
"כאשר הנושא הגיע לקבינט, הודיע אריה דרעי, שר הכלכלה, בהפתעה גמורה, שאינו רוצה שיעבירו לו את הסמכויות, אלא שיעבירו אותן למישהו אחר או לממשלה כולה. הוא לא הסביר את ההתנגדות שלו. אני מניח שהוא ראה מקרוב את מה שאנחנו הערכנו מרחוק, והוא לא רצה להיות האדם שההיסטוריה תרשום על שמו את השערורייה הזאת".
גבאי כאמור גם חושף את השושלת המשפחתית המפוארת שלו: "מהצד של אמא שלי אני דור שמיני לרבי יעקב אבוחצירא, אביר יעקב, מגדולי רבני מרוקו שקבור במצרים. הוא הסבא של ה'באבא סאלי' המפורסם. אחותי גילתה את הייחוס המשפחתי תוך כדי עבודת שורשים שעשתה. היא שאלה את אמא שלי שהגיבה באדישות: 'נו, בטח. אז מה?'. היא מעולם לא התהדרה בכך. לימים נכדו של ה'אביר יעקב'".
"כשהייתי מנכ"ל בזק, נפגשתי עם רבי דוד אבוחצירא, נכדו של הבבא סאלי. לא ידעתי שאנחנו קרובים. הייתי אצלו שוב כשהצטרפתי למפלגת העבודה. רציתי לשמוע את דעתו ולקבל ממנו את ברכת הדרך. הוא שאל אותי: 'למה דווקא לעבודה? לא פשוט שם'. לא ידעתי אז כמה שהוא צדק".
