הורים רבים לבני נוער מדווחים על ילדות ילדיהם שונה בתכלית מילדותם שלהם, ילדותם זכורה להם היטב, בגינה על העץ או בשדה ובהרים, בעוד ילדיהם כמעט ולא מכירים את עולם הטבע והמרחב החופשי, וביתם הוא מבצרם!!
בשיחות יותר מעמיקות ידווחו לנו ההורים על פינוק יתר "של הדור הצעיר" ועל דרישות של "כאן ועכשיו" למילוי רצונם ודרישותיהם, "דור האינסטנט" הם מכנים אותם, ולעיתים המצב בבית הופך לשדה קרב או מלחמה בעת שהזאטוט יסרב למלא בקשת הורות פשוטה.
וההורים אובדי עצות! קל וחומר כאשר הנער מתבגר!
זכיתי השבוע להרצות בפני קהל הורים גדול בנושאיי חינוך חשובים, ובתוך הדברים הייתה התייחסות גם לנושא הפלאפונים לדור הצעיר, נושא שבמגזר החרדי אין רבים שנותנים מענה לבעיותיו עקב היותו מוקצע מחמת מיאוס, ואין רצון להכשיר את השרץ.
לאחר שסיימתי את דברי, עלה לדבר פסיכולוג מכובד המוביל תוכנית מקצועית "מוסטנג" לשימוש נבון בפלאפונים, והוא פתח את דבריו בסיפור מדהים, "השתתפתי פעם בהרצאה של רב ששוחח על מצוקות של בני נוער, ובתוך דבריו התייחס אותו רב לנושא הפלאפונים לבני הנוער, נושא שכל ההורים כאובים בו, אך ראו זה פלא תוך כדי דבריו של אותו רב, למעלה מ30 אחוז מהיושבים באולם כולם הורים לבני נוער, היו שקועים בפלאפונים שבידם וכלל לא שמו לב למתרחש סביבם" וכאן הפסיק לרגע הפסיכולוג הנכבד את דבריו ופנה ליושבים באולם ואמר להם: "אני מדבר עליכם הורים יקרים, עמדתי בקצה האולם בעת ההרצאה של קודמי, ולמעלה מ-30 אחוז ממכם כלל לא הקשיבו לדברי המרצה, אלא שקועים הייתם במכשיר שבידכם".
הבעיה היא לא בנוער! הבעיה היא בהורים של בני הנוער!
באתר "מוסטנג" של יוסי אוסדרון, פסיכולוג חינוכי מומחה, החוקר ומרצה בנושא השפעת הסמארטפון על חיי התלמידים. יוזם תוכנית לאומית בנושא, מצאתי את הנתונים הבאים:
49% מהחרדים משתמשים באינטרנט, כך מצא סקר מיוחד של איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר). זהו נתון גבוה מהמקובל לחשוב, אבל עדיין רחוק משיעור השימוש במרשתת בציבור הכללי, שעומד על 88%, הסיבה העיקרית בגללה החרדים לא משתמשים באינטרנט היא מגבלה דתית, כך ציינו 90% מהחרדים שלא עושים שימוש באינטרנט. יתר התשובות התחלקו בין מחסור באמצעי סינון אתרים, חוסר עניין באינטרנט, מיומנות נמוכה ויש כאלו שהמחשב שלהם פשוט מקולקל.
מבין החרדים שגולשים באינטרנט 40% עושים זאת באמצעות המחשב והטלפון החכם. 56% מקפידים להשתמש במחשב בלבד ורק 4.6% מתחברים לאינטרנט מהסמארטפון בלבד.
למרות שאחוז הגולשים בקרב החרדים, מהווה בערך מחצית מאחוז הגולשים באוכלוסייה הכללית, החרדים מפגינים שימוש מרשים ביותר באינטרנט, ביחס לציבור הכללי. כך, לדוגמה, מתוך החרדים המשתמשים באינטרנט, 87% מבצעים תשלומים או מקצרים תורים באמצעות האינטרנט (לעומת 71% במגזר הכללי) ו-73%מבצעים קניות דרך האינטרנט (לעומת 64% במגזר הכללי). ההבדל הבולט ביותר בין החרדים לקבוצות האוכלוסייה האחרות הוא השימוש הנמוך ברשתות חברתיות – מתוך אלה המשתמשים באינטרנט, רק 24% (16% מהגברים ו-9% מהנשים) מפרסמים ומתקשרים ברשתות החברתיות, לעומת כ-70% מהציבור הכללי.
הנתון שתפס את עיני באופן מיוחד, הוא איננו האחוז הגולש באינטרנט, זוהי בחירתו החופשית של כל אדם, הנתון המרשים ביותר הוא האחוזים בהם הציבור החרדי מרבה לבצע תשלומים וקניות דרך האינטרנט באחוז גבוה יותר מהאוכלוסייה הכללית במדינת ישראל- 87% מבצעים תשלומים או מקצרים תורים באמצעות האינטרנט לעומת 71% במגזר הכללי ו-73% מבצעים קניות דרך האינטרנט לעומת 64% במגזר הכללי.
הנתון הזה זועק יותר מכל הנתונים האחרים, במחשבה מעמיקה הסבר נתון זה הוא הרצון לקיצור זמני ההמתנה והבילוי מחוץ לבית, אך מעבר לכל זה, נתון זה מעיד על צורת ואורח חייהם של רבים מבני הציבור החרדי, שסיגלו אורח חיים של "כאן ועכשיו" אם בעבר יציאה לקניות הייתה חוויה משפחתית או סתם חיכוך עם בני אנוש הרי שהיום זה נעשה בלחיצת כפתור מתוך הבית, אם בעבר יצאנו לשלם חשבונות בדואר או להפקיד צ'ק בבנק הרי שהיום הכל נעשה באפליקציות השונות ללא כל שיח עם בן אנוש.
ואם אלו ההורים! מה נצפה מהילדים??
לו התורה הייתה ניתנת היום, קרוב לוודאי שהיינו מבקשים לקבל אותה באפליקציה מהירה, ללא צורך לחקור ולדרוש בפענוח הכתובים והמנהגים וההלכות, אך התורה והמצוות ניתנו לנו בתהליך בדיוק הפוך מזה, וכפי דברי הרש"ר הירש שמות בפרשתנו פרק יב פסוק כב
"מצוה ראשונה זו - דוגמה מוחשית היא לנו לתורה שבעל פה. הרי רואים אנו כאן, כיצד מוסר משה לזקנים הוראה, המוסיפה פרטים על ביצוע החוק, פרטים אשר לא נכללו בדברי ה' שקדמו לו. כיוצא בזה חוקים מאוחרים יותר; גם ביחס אליהם קיבל משה הסברים נוספים לשם מסירתם. הסברים אלה לא נכללו בדברי ה' הכלליים יותר, אלא מקום הניחו להם במסגרת המסורה שבעל פה"
צורת לימוד התורה בהרכבתה של תורה שבכתב ובעל פה יחד וזו תלויה בזו על ידי חקר ועמל, ובעיקר שאיפה לידיעת הדברים ללא כל הנחות, לימוד התורה לא יכול להגיע בצורה של גלאט חלק, התורה מצריכה רצון לשאת עול ועמל ללא הנחות, ובוודאי לא בדרך של "כאן ועכשיו" רק על ידי עמל לתווך רחוק ניתן להגיע לידיעת התורה בעמל ובהיקף.
כבר במצווה הראשונה מחנכת אותנו איך אנו צריכים להתנהג ובעקבות כך מה יספגו ילדינו בחינוכם בעת שיראו אותנו, רק בסבלנות ובטרחה, בניסיון שרודף ניסיון שמלמד אותנו לחיות מתוך דחיית סיפוקים ושלטון התאווה נוכל לחנך את דור העתיד!
הכותב הינו ראש בית המדרש "ברקאי" – חיספין וחבר אגוד ענ"ף