הם לא מפחדים // עו"ד יצחק שינפלד

עאסם ברגותי נעצר בבית אחד מסייעניו בכפר אבו-שחידם בנפת מקום מגורי משפחתו. אמצעי הלחימה שנתפשו ברשותו, מוכיחים שברגותי היה עסוק בהכנות לביצוע פיגועים נוספים, אך בחר שלא להתנגד לכוחות. במבצע מעצרו, השתתפו כוחות שב"כ, משטרת ישראל-ימ״מ וצה״ל. המעצר היה שיאו של מאמץ מודיעיני ומבצעי שהחל מיד לאחר הפיגוע, במהלכו, הפעילו שב"כ וצה"ל יכולות מודיעיניות, מבצעיות וטכנולוגיות שונות לצורך איתור מחבוא המחבל ונתיבי מחבואיו לאורך התקופה. במהלך החיפושים נעצרו עשרות פעילים וסייענים, מקרב תשתיות ופעילי החמאס בגזרת בנימין.

שוב הוכח שלכוחות הבטחון שליטה מקסימלית בשטח, רשת מודיעים ומודיעין שדה יעיל, לצד טכנולוגיה מפותחת שברגע האמת מוכחת כמכריעה. הלחץ על מקורות המידע ומי ש׳ידוע׳ ומסומן כסייען בכוח, הביאו ללכידת המחבל, בן למשפחת טרור חמאסית ידועה. אחיו סאלח נהרג בעת נסיון לחמוק ממעצר-מנע במהלך החיפושים אחר אחיו עאסם. אביו של הרוצח ישב שנים רבות בכלא הישראלי ושוחרר בעסקת ג׳יבריל.

במהלך המבצע שנמשך כחודש, עצר השב"כ עשרות חשודים באזור ולא רק באזור הספציפי, בחקירתם סייעו העצורים לשפוך אור על נתיב המילוט של ברגותי, וחשפו את רשת הסייענים שעזרו בהכנות מראש ובאיתור נתיב הבריחה ומקומות המחבוא לאחר הפיגועים. הסייענים ונותני החסות שעזרו לשני האחים ברגותי נעצרו ועומדים להישפט. בעקבות תפיסתו ׳חי׳ של הרוצח עאסם, צפויים מעצרים של מעורבים נוספים מהמעגל השני והשלישי. תשתיות החמאס לפחות באזור, קיבלו מכה רצינית.

עד לאחרונה, גורמי הבטחון ואנשי השב״כ האמונים על סיכול מראש ואיתור מפגעים בכוח, היו מודאגים רק מה׳מפגע היחיד׳. מחבל-יחיד ללא תשתיות, ללא הכנות מוקדמות, ללא עקבות טכנולוגיים וללא סייענים. בשב״כ היו משוכנעים שרשת המודיעין הענפה שפרושה בשטח, ובעזרת הידע והמיידעים המופקים טכנולוגית, הם אמורים לסכל את ההתארגנויות מראש. בנוסף, העובדה שידם הארוכה של כוחות הבטחון מגיעה תמיד בסופו של דבר למחבלים, אמורה הייתה להרתיע מחבלים בפוטנציה. בפועל, זה לא קורה. למה ומדוע?

בעבר התמודדו כוחות הבטחון עם תופעת השהידים, שמוסרים נפשם למוות ביודעין ומראש. הטרור העכשווי בשטחים, ברובו הינו חילוני, כשהמחבלים בוחנים מראש ומבטיחים לעצמם דרכי נסיגה ומילוט. יחידים שהצליחו לברוח מהשטחים שבשליטה ישראלית ולחצות את הירדן, הצליחו להמלט מידי כוחות הבטחון. בעבר, הרוב המוחלט של המפגעים נלכד ובד״כ מת לאחר מאבק ותוך כדי פריצת הכוחות למקום המחבוא. למרות זאת בשטח מרגישים הרכזים התעוררות בהתארגנויות, בהכוונת ומימון חמאס-עזה. הרגיעה היחסית בעזה, מפנה את מאמצי הטרור החמאסי לכיוון השטחים שבשליטת הרשות, הכנסת הכסף הקאטרי לעזה, משחררת משאבים למימון הטרוריסטים.

תפיסת המחבל עאסם-ברגותי, ׳חי׳, כשהוא אינו חמוש ולא מגלה כל התנגדות, הרובה מוחבא בארון, מיקדה את הזרקור על תופעה חדשה ועל הבעייה שנוצרה בשטח, מחבלים שחפצים בחיים. איבוד הפחד ממאסר ארוך ו-או מעצם התפיסה ע״י כוחות הבטחון ששומרים על טוהר הנשק. הכלא הישראלי הינו בית מלון. לא חמישה כוכבים, אבל הרבה יותר מסביר לצעיר פלשתינאי מתוסכל ומוסת. לימודים גבוהים, סיכוי לשחרור בעסקה עתידית, מעמד של כבוד, לו ולמשפחה בחברה הפלשתינאית, ובעיקר התמיכה הכספית המשמעותית מהרשות, שהמשפחה תקבל מיידית ולאורך זמן.

אמצעי ההרתעה, הריסה חירורגית של ׳חדר-המחבל׳ בבית הוריו, לאחר הליך ארוך ומייגע לאורך זמן בבג״ץ, ולקיחת אישורי העבודה בישראל של בני המשפחה, אינם אפקטיביות מספיק! הדיבורים על הגליית המשפחה המורחבת, לא עוברים בג״ץ. האמירות התקיפות ״הריסת ׳בית המחבל׳ בתוך 48 שעות״ נשארות על הנייר. בפועל, גם ההריסה החירורגית, מתוקנת מהר מאד. בית המחבל נפגע קלות ומשוקם ע״י כספי הרשות. כל האיומים וההבטחות הישראליות למנוע את השיקום ולהרוס בשנית ובשלישית, ובנוסף למנוע את העברות כספי התמיכה החודשיים למשפחות המחבלים, באמצעות חקיקה, מתנפצות על סלעי המציאות והבג״ץ.

הבחירות הקרבות יעמידו על סדר היום את ״חוק גזר דין מוות למחבלים״. אמצעי ענישה שנתון במחלוקת עזה, לא ברור שתועלתו מרובה מנזקו. אפשרות חקיקה עוקפות בג״ץ, להריסת בתי מחבלים אפקטיבית משמעותית ומהירה. ענישה באמצעות ביצוע הגליה למשפחה, אמצעי מוכח מהעבר, שנאסר ע״י הבג״ץ. המציאות בשטח תכתיב ותכריח גישות חדשות. תוצאות הבחירות, יקבעו באם יהיה ניתן ליישמם בפועל ולמעשה, או רק להמשיך לדבר עליהם.