דף מא
*אוסר של חבירו. *מקום דם השחיטה. *חולין לשם קרבן.
א. השוחט לשם הרים פסולה ולשר הממונה עליהם הוו תקרובת ע"ז ואסירי בהנאה כזבחי מתים, והשוחט לע"ז בהמה שאינה שלו רב הונא אסר בשחיטת סימן אחד כיון שעשה בה מעשה ורבותינו שרו דסברי אין אדם אוסר דבר שאינו שלו. והשמועות 1. השוחט חטאת בחוץ לע"ז חייב שלש חטאות, ומוקמינן דאיירי בחטאת העוף והיה חצי קנה פגום ואתו כולהו בשחיטת כל שהוא. ואין לומר דאיירי בחטאת בהמה, לר"ה משום דקסבר שנאסרת בסימן אחד ולא היה מחייב משום שחוטי חוץ ואם איירי שאומר שעובדה בגמר זביחה הו"ל לאשמועינן בזבח, ולרבותינו יכול לאסור חטאת בהמה דמכיון שקנויה לו לכפרה חשיבא דבר שלו. 2. שנים האוחזין בסכין ואחד מהם שוחט לשם הרים פוסל, רבותינו מוקמינן שיש לו שותפות בבהמה. 3. המנסך לע"ז במזיד חייב, כנ"ל. 4. גוי שניסך יינו של ישראל לע"ז, לת"ק נאסר ולריב"ב הישראל לומר לגוי אינך יכול לאסור ייני לאונסי, ורבותינו אתו אף כת"ק משום דדווקא גוי אוסר ישראל שניסך אינו אוסר דאמרינן שנתכון לצערו ולא לנסך, והא דאסרינן לעיל שוחט לע"ז ומנסך זה בישראל מומר וה"ה במותרה.
ב. מקום שפיכת דם השחיטה 1. אין שוחטים לתוך ימים ונהרות, שמא יאמרו ששוחט לשרו של ים. 2. אין שוחטין לתוך כלים, דנראה מקבל דם לע"ז. 3. שרי לשחוט לתוך גומא של מים ודווקא בעכורין דאל"כ נראה ששוחט לבבואתו. 4. בספינה שרי לשחוט לתוך כלי שהדם שותת ממנו לים, ואם אין לו מקום יכול לשחוט מחוץ לספינה והדם שותת על דופני הספינה. 5. אין שוחטין לגומא כלל, והרוצה לנקות חצרו יכול לעשות גומא שירד הדם לתוכה אבל בשוק אסור לעשות כן דהוי חוקות הגויים.
ג. השוחט חולין לשם קרבן שנידר ונידב פסול ור"ש מכשיר ואם לאו לכו"ע כשר, ומפרשינן 1. דבר הנידר ונידב דפסול זהו: עולה, שלמים, תודה, אשם תלוי אליבא דר"א שסובר ששייך להתנדב בכל יום, פסח כיון שהפרשתו בכל השנה, ועולת נזיר דאמרינן שנהג בצינעא. 2. אינו נידר ונידב: חטאת כשאינו מחוייב או שלא אמר לחטאתי, אשם ודאי, בכור, מעשר, תמורה כשאין לו זבח בביתו או שלא אמר לתמורת זבחי, עולת יולדת אם אין לו אשה או שלא אמר לשם עולת אשתי, דאל"כ תלינן שילדה והפילה. 3. בעלי מומין רבי ינאי מכשיר כיון דניכר שפסול לקרבן, ורבי יוחנן פוסל מכיון דלפעמים המום מכוסה.
הדרן עלך פרק שני דחולין!
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' בשוחט לע"ז בהמה שאינה שלו, והשמועות (4)
ב. דיני מקום דם השחיטה (5)
ג. דיני השוחט חולין לשם קדשים, והמקרים (3)